רון ארד חזר ביממה האחרונה לכותרות, והחזיר איתו פרשה שמלווה את ישראל כבר כמעט ארבעה עשורים.
חוץ משלושה נעדרים: 171 חיילי מקל"ן
ארד הוא אחד משלושה חיילי צה״ל שמוגדרים עד היום נעדרים – כלומר, מקרים שבהם גורל החייל לא הוכרע רשמית. לצד ארד מוגדרים נעדרים גם סמ״ר גיא חבר ורס״ל יהודה כץ, שנסיבות היעלמותם נותרו עד היום ללא פתרון חד־משמעי.
במקביל לשלושת הנעדרים, חובה לציין כי בצה״ל מוגדרים 171 חיילים כחללים שמקום קבורתם לא נודע (מקל"ן) – חיילים שנפלו בוודאות, אך לא ידוע היכן נקברו. הם נפלו ב־108 אירועים שונים, בהם 92 נעדרי מלחמת העצמאות, 15 חללי המשחתת אח"י אילת ו־16 נעדרי מלחמת יום הכיפורים. בנוסף, בבתי העלמין בישראל קיימים עדיין 25 קברי "אלמוני", שבהם נקברו חיילים שזהותם לא פוענחה עד היום.
עם החזרתו של סגן הדר גולדין ז"ל לקבורה בתחילת החודש שעבר, נותרו לצבא הגנה לישראל שלושה נעדרים, כאמור: רון ארד, גיא חבר ויהודה כץ. נזכיר כמובן היום (ד') גם את רס"ל רן גואילו, החטוף האחרון שנותר בשבי חמאס.
רס"ן רון ארד
מספר אישי: 2302776
רון ארד נולד ב־5 במאי 1958 ברמת גן. הוא בנם של בתיה ודוב, הבכור מבין שלושה אחים. בצבא שירת כנווט בחיל האוויר והטיס מטוסי פאנטום F-4. במקביל לשירותו הצבאי החל בלימודי הנדסה כימית בטכניון, והשלים את שנת הלימודים הראשונה לפני שנקרא לשירות מילואים.
ב־16 באוקטובר 1986, במהלך פעילות מבצעית מעל לבנון, נפגע מטוסו של רון מעל העיר צידון. רון והטייס נטשו את המטוס. לאחר שנחת בשטח לבנון, נשבה רון בידי אנשי המיליציה השיעית אמל. מאז אותו יום הוא מוגדר נעדר צה"ל.
כשנה לאחר השבי קיבלה ישראל צילומים ומכתבים מרון. הפרשה עוררה הד ציבורי רחב בישראל ובעולם. אשתו תמי נחשפה למאבק ציבורי ממושך, יחד עם בתם יובל ובני משפחה נוספים. תמי נפגשה עם מנהיגים, גורמי ממשל ואנשי תקשורת במדינות רבות, בניסיון לקדם את שחרורו.
בשנת 1988 כשל המשא ומתן לשחרורו של רון. על פי מידע ישראלי, הוא הועבר בידי מוסטפא דיראני, בכיר בארגון אמל, לגורמים הנתמכים בידי איראן בלבנון. מאז התקבל מידע סותר בנוגע לגורלו ולמקום הימצאו. גורמים ישראליים מעריכים כי רון הוחזק בידי איראן או על ידי כוחות שפעלו מטעמה, אך איראן מעולם לא הודתה בכך בפומבי. לאורך השנים הופעל לחץ בינלאומי בנושא, אך הפרשה נותרה ללא פתרון.
סמ"ר גיא חבר
מספר אישי: 5210447
גיא חבר נולד ב־30 במאי 1977 בתל אביב. הוא בנם של רנה ואיתן, ובהמשך עבר עם משפחתו ליישוב כוכב יאיר. גיא היה חובב מחשבים נלהב, גילה עניין עמוק במדעי המחשב והקפיד להתעדכן בהתפתחויות חדשות בתחום. לצד זאת אהב ספרות מדע בדיוני, ואסף ספרייה גדולה של ספרים, בעיקר באנגלית.
גיא שירת בצה"ל ברמת הגולן. ביום שבת, 16 באוגוסט 1997, ביקרו הוריו בבסיסו. הביקור הסתיים כרגיל, ללא אירוע חריג. למחרת, ב־17 באוגוסט, עזב גיא את הבסיס שלו ונעלם מבלי להשאיר סימן ברור.
בעמדת השמירה שבה שירת נמצא הספר "Quantum Leap" מאת ס"ג הנדרסון. מעבר לכך, לא נמצאו ממצאים שיכלו להסביר את היעלמותו. מאז אותו יום לא נוצר עמו קשר, ולא התקבל מידע ודאי על גורלו.
במהלך השנים נבחנו כיווני חקירה שונים, אך אף אחד מהם לא הוביל לפריצת דרך. גיא מוגדר עד היום נעדר צה"ל, והפרשה נותרה פתוחה.
רס"ל יהודה כץ
מספר אישי: 3119987
יהודה כץ נולד ב־18 ביולי 1959 ברמת גן. הוא בנם של יוסף ושרה, ניצולי שואה. כבר מגיל צעיר בלט ביכולות לימודיות גבוהות ובעניין עמוק בלימודי קודש. לאחר סיום התיכון בחר להתגייס לצה"ל במסגרת מסלול ההסדר.
יהודה חילק את זמנו בין לימודי קודש בישיבת "כרם ביבנה" לבין שירות קרבי בחיל השריון. הוא נודע כתלמיד חרוץ ובעל בקיאות רחבה. את מרבית זמנו הקדיש ללימוד, לעיתים תוך שינה מועטה בלבד. סביבו התקבצו תלמידים רבים שביקשו ללמוד ממנו ולהיעזר בידע שלו. משפחתו קיוותה כי בעתיד יפנה לעיסוק חינוכי.
ביוני 1982, במהלך מלחמת לבנון הראשונה, נשלח יהודה לקרב סולטאן יעקוב. הוא הגיע לקרב עשרה ימים בלבד לפני מועד שחרורו מצה"ל. הקרב נערך ב־11 ביוני 1982, שעות ספורות לפני הפסקת האש. עשרה חיילים ישראלים נהרגו בו ורבים נפצעו. שלושה חיילים הוגדרו נעדרים: יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל.
במהלך הלחימה ניסה יהודה לחזק את חבריו. הוא דיבר עמם על ערכים, אחריות ומוסר, והסתמך על הידע ההלכתי שצבר. מאז הקרב פועלת משפחתו לאיתור מידע על גורלו, מבלי לאבד תקווה.
בישיבת "כרם ביבנה" נמשכת עד היום תפילה יומית למענו. ארוניתו בישיבה נותרה סגורה ונושאת את שמו, כפי שהייתה ביום שבו נעלם.
