גופתו של רב-סמל צבי פלדמן ז"ל, שנעדר מאז קרב סולטאן יעקוב, הושבה לישראל. כך הודיע הבוקר (א') ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר 43 שנות ציפייה, מבצע מורכב שבוצע על ידי המוסד, צה"ל ושב"כ הביא לסגירת מעגל עבור המשפחה ועבור מדינת ישראל.
צבי תכנן את חתונתו ועמד להשתחרר
צבי פלדמן נולד בתל אביב בשנת 1956 לפנינה ואברהם פלדמן, ניצולי שואה מאושוויץ. הוא היה הבכור מבין ארבעה אחים, ונקרא על שם סבו שנרצח בשואה. לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, פלדמן עבד כמדריך טבע, התקבל ללימודים באוניברסיטה ואף עמד להינשא.
כשפרצה מלחמת לבנון הראשונה, הצטרף צבי לחבריו שם, ולחם בטנק יחד עם מפקד הטנק חזי שי וזכריה באומל ששימש כנהג הטנק. הוא נשלח לקרב סולטאן יעקוב עשרה ימים בלבד לפני מועד שחרורו מהצבא. הקרב נערך מספר שעות לפני הפסקת האש, ובסיומו, שישה חיילים הוכרזו נעדרים. פלדמן נחשב במשך שנים רבות כאחד מנעדרי הקרב. הבוקר, כאמור, הובא גופתו לקבר ישראל.
קרב סולטאן יעקוב – הסיפור שצריך להכיר
קרב סולטאן יעקוּבּ נערך בלילה ובבוקרו של 11 ביוני 1982, כ' בסיוון ה'תשמ"ב. יומו השישי של מבצע שלום הגליל ושעות ספורות בטרם הוכרזה הפסקת האש. הקרב התרחש באזור הררי בעמק הבקאע שבלבנון, במטרה לכתר כוחות סוריים שנסוגו. צה"ל לחם מול הצבא הסורי על צומת דרכים מדרום לכפר סולטאן יעקוב על ובסביבות ציר התנועה המרכזי ב"בקאע הקטנה" שממזרח לג'בל ערבה ולרכס היוצא ממנו צפונה – ציר "מיכה" במפת הקוד הצה"לית.
הקרב כלל שני שלבים עיקריים:
-
שלב ראשון – המארב: הכניסה של גדוד 362 לתוך מתחם סורי מחופר היטב. הכוח הישראלי נכנס לשטח תוך מחשבה כי מדובר במתחם ריק, על בסיס מידע מודיעיני שגוי.
למפקדי הכוחות היה ידוע כי ביום שישי צפויה להיכנס לתוקף הפסקת אש. לכן הוחלט לתפוס נקודת אחיזה בכביש ביירות-דמשק לפני כניסתה. בערב יום חמישי, 10 ביוני 1982, הורה האלוף אביגדור בן-גל לאוגדה 90 להתחמש ולהתכונן להתקדמות עם שחר. חטיבה 399 קיבלה פקודה להתקדם ולתפוס את "מיכה 40". הפקודה לגדוד 362 כללה דיווח על נסיגת הסורים וציר פנוי, אולם המידע המודיעיני היה שגוי ומטעה. חטיבה 399 החלה לנוע צפונה בשעה 20:00, אך התקדמה באיטיות במקום במהירות המיועדת. הכוח הישראלי נתקל בכלים שנראו כסוריים, ולאחר בדיקה זוהה כי מדובר בכוח ישראלי שנע בטעות לכיוונם, ונמנעה השמדתו.
בהמשך הלילה, לאחר לחץ ממפקד הגיס אביגדור בן-גל לנוע מהר יותר, המשיך גדוד 362 בציר מיכה, אך נפתחה עליו אש מטנקים מחטיבה 943 שזיהו אותו בטעות ככוח סורי. כתוצאה מהירי נפגעו שני טנקים ונהרגו חמישה לוחמי שריון. הגדוד המשיך להתקדם, תפס עמדות חדשות והחל לנוע לשטח הנמוך, שם נתקל באש נ"ט ונק"ל סורית מטווח קצר. תחת אש כבדה, הורה המג"ד להיחלץ קדימה לשטח גבוה ומוגן יותר, במטרה להימנע ממלכודת האש.
- שלב שני – החילוץ: תגבור הכוחות על ידי חטיבת שריון, ניהול קרב קשה מחצות ועד השעה 10:00 בבוקר, ונסיגת החטיבה הסורית, שאפשרה לגדוד 362 לחלץ את עצמו.
הכוח הישראלי נע מזרחה כאשר נפתחה עליו אש נ"ט מכיוון הבתים שלאורך הכביש, ככל הנראה מיחידת נ"ט סורית מצוידת בטילי סאגר על נגמ"שי BMP. הסורים הופתעו מהימצאות הכוח הישראלי וייתכן שסברו כי מדובר בטנקים סוריים נסוגים. חלק מהטילים החטיאו בשל קרבת הטווח, אך האש הכבדה גרמה לשיבוש סדר התנועה. הגדוד ניסה להיחלץ לפנים, אולם המג"ד הורה לחבור לחזית הגדוד, כאשר הניסיונות לחבירה לא צלחו בשל האש הכבדה. ניסיון חילוץ נוסף לא צלח, וטנק שנפגע פונה רגלית על ידי צוותו.
מפקד הגדוד פנה למפקדת החטיבה בבקשה לסיוע בחילוץ הכוחות האחוריים. מפקד גדוד 363 נשלח צפונה לעזור, אך הטנק המוביל נפגע ומפקד הפלוגה נפצע. אחת מהפלוגות התמודדה עם התקפות ליליות ונחלצה בחיפוי אש בבוקר. היחידות הסוריות המשיכו לתקוף מטווח קרוב, אך אש מקלעים ומרגמות ישראלית הרתיעה אותן. הסיוע הארטילרי הכבד שהופעל לפנות בוקר אפשר את נסיגת הכוח הנצור תחת אש. במהלך הנסיגה נהרגו ארבעה לוחמים ונפצעו שישה.
תוצאות הקרב והנעדרים
תוצאות הקרב עבור צה"ל היו קשות. המטרה של פריצת הדרך לכביש ביירות-דמשק לא הושגה. בנוסף, צה"ל ספג 22 הרוגים, למעלה מ-30 פצועים, שני שבויים ונעדר, לצד אובדן עשרות כלים משוריינים. חזי שי שוחרר ב"עסקת ג'יבריל", אריאל ליברמן וגופתו של זוהר ליפשיץ הושבו בעסקת חילופי שבויים. גופותיהם של זכריה באומל (2019) וצבי פלדמן (2025) הושבו לאחר שנים רבות, בעוד יהודה כץ נותר נעדר.
