על רקע המאבק בשודדי עתיקות: נתפסה השבוע בירושלים משקולת עופרת נדירה בת כ-2,150 שנה מתקופת השלטון ההלניסטי בארץ ישראל. המשקולת נתפסה במבצע של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות.
ציור של דולפין
המשקולת מתוארכת לשנת 165 למניין הסלווקי – שנת 147/148 לפנה"ס. היא נשמרה במצב יוצא דופן וכוללת כתובת ייחודית: "הליודורוס בן אפולוניוס אגורנומוס"- כלומר, המפקח על המידות והמשקלות בעיר. לצד הכתובת מופיע ציור של דולפין, שסימלו ומשמעותו עדיין נחקרים. החוקרים מקווים שהציור יסייע לזהות את מקור הממצא והעיר ממנה הגיע.
מפקחי רשות העתיקות איתרו את המשקולת בחנות עתיקות בירושלים, בעקבות מידע מודיעיני. בעל החנות נחקר, במטרה להגיע אל המתווכים והשודדים שעקרו את הממצא מאתר עתיקות.
תפקידו של האגורנומוס בתקופה ההלניסטית היה לפקח על המידות והמשקלות בשוק ולמנוע הונאות במסחר. ואכן, בבדיקות שנעשו נמצא כי משקלה של המשקולת מדויק – יחידת מנה אחת, השווה ל-100 דרכמות יווניות. סימן הדומה לאות היוונית M, המופיע על המשקולת, עשוי לייצג את האות הראשונה של המנה.
הפוליטיקה והממשל בעיר העתיקה
"שמותיהם היווניים של הליודורוס ושל אביו – אפולוניוס, מעידים על אוכלוסייה מתיוונת", הסביר החוקר עידו צנגן מרשות העתיקות. לדבריו, שני השמות קשורים לאלי השמש במיתולוגיה היוונית – הליוס ואפולו. שמות אלו מרמזים על זיקה תרבותית-דתית לתרבות ההלניסטית, ששלטה בארץ באותה עת. "השמות הללו היו נפוצים במיוחד באדומיאה, בה האל המקומי "קוס" זוהה עם אלי השמש היווניים", הסביר צנגן.
לדברי רשות העתיקות: השם הליודורוס היה נפוץ בעיר מרשה שבשפלת יהודה, שהיתה בירת אדומיאה בתקופה ההלניסטית. במרשה נמצאו בעבר פריטים נוספים הקשורים לתפקיד האגורונומוס, אשר נשאו את אותם השמות, ומתוארכים לשנים הסמוכות למשקולת זו. "ידוע כי בעולם העתיק תפקידים בממשל – כולל האגורנומוס, נטו לעבור במשפחה מאב לבנו", אומר צנגן. "יחד עם זאת, לא תמיד התפקידים עברו מאב לבן, השמות הללו לא היו נדירים במיוחד במרשה, ואין ודאות מוחלטת שהמשקולת מגיעה מאתר זה. אנו בודקים את ההשערה הזו ברשות העתיקות בימים אלו. אם היא תתברר כנכונה, הרי שמדובר בתגלית נדירה ומרתקת לגבי הפוליטיקה והממשל בעת העתיקה".
בעבר נחשפה באזור מרשה כתובת מלכותית ביוונית משנת 178 לפנה"ס, המזכירה הליודורוס אחר – הליודורוס הדיאויכטס, נציב האוצר הבכיר של המלך סלווקוס הרביעי. על פי ספר מכבים ב', הליודורוס זה נשלח להחרים כספים מאוצר בית המקדש בירושלים – פעולה שלדעת חוקרים תרמה לפרוץ מרד החשמונאים ביוונים.
"פאזל הסיפור ההיסטורי של עם ישראל"
אילן חדד הממונה על הפיקוח על הסחר בעתיקות בישראל ברשות העתיקות התייחס לבעייתיות בסוגיית שודדי העתיקות: "עקירת חפץ ארכיאולוגי מאתרו ללא חפירה מסודרת גורמת לאיבוד מידע היסטורי יקר ערך. אילו היינו מוצאים את הממצא באתר ספציפי, אפשר היה להעשיר את המידע ההיסטורי במידה ניכרת".
"כרגע, לצערנו, נותר רק לנחש מאיזו עיר קדומה נשדד הפריט ומה היה הקשרו. החוק אוסר על סוחרי העתיקות לרכוש עתיקות ממקור לא ידוע. מדובר בעברה פלילית. רשות העתיקות פועלת לסיכול הגעה של חפצים ארכיאולוגיים שדודים לחנויות העתיקות, ללכידת שודדי העתיקות בשטח ולהבאה שלהם לדין", הוסיף חדד.
"המאבק בשודדי העתיקות ובסחר בעתיקות מסייע לשמור על אוצרות התרבות של מדינת ישראל. כל חפץ היסטורי מאפשר לחבר חלקים נוספים בפאזל הסיפור ההיסטורי של עם ישראל ושל ארץ ישראל", הדגיש שר המורשת הרב עמיחי אליהו.
