"פארק איילון-קנדה", המוכר בשם "פארק קנדה", שוכן ממזרח לעמק איילון ומשתרע על פני כ-12,000 דונם. הפארק ממוקם מצפון לכביש 1, בין מחלף לטרון למחלף שער הגיא. במהלך שריפות הענק שמשתוללות מאז אתמול (ד') בהרי ירושלים, נשרפו חלקים נרחבים משטח הפארק. במשטרה ובשב"כ חוקרים האם מדובר בהצתות מכוונות מצד ערבים. במקביל לשריפה הגדולה, ערבי ממזרח ירושלים נתפס אתמול לפני שהצית שריפה נוספת.
העיר חרבה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל
במזרחו של עמק איילון, ברכס לטרון, שכן היישוב הקדום "חמת". שמו שונה לאורך הדורות – היוונים או השומרונים קראו לו "אמאוס". ככל הנראה מדובר בשיבוש של השם המקורי. המקום נזכר לראשונה בהקשר היסטורי בקרב אמאוס, שהתרחש בשנת 165 לפנה"ס במהלך מרד החשמונאים. בהמשך הפכה אמאוס לעיר יהודית.
ההיסטוריון המתייוון למחצה, יוסף בן מתתיהו, מזכיר את אמאוס כעיר קטנה במאה ה־1 לפנה"ס. במאה הראשונה, התקופה הרומית, הוקמה באתר קולוניה. במאה השלישית לספירה הפכה העיר לאמאוס ניקופוליס. העיר התפרסמה בזכות בית מרחץ גדול ואמת מים שהובילה אליה ממעיינות המצויים כיום בשטח פארק קנדה. כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה של ארץ ישראל, העיר חרבה עם הכיבוש הערבי שהגיע לארץ.
הפארק הוקם על שטח שלושה כפרים ערביים
שטחו של הפארק משתרע על פני חורבות שלושה כפרים ערביים שהתקיימו באזור עד שנת 1967. הכפר הראשון, דיר איוב, שכן בחלקו המזרחי של הפארק סמוך לשער הגיא. הוא נהרס במהלך מלחמת העצמאות, ולאחר הסכם שביתת הנשק עם ירדן נותר בשטח הפקר ולא שוקם. שני הכפרים הנוספים – עמואס ויאלו – פונו מתושביהם על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים. בתיהם נהרסו בהמשך.
כעבור 6 שנים: פארק קנדה נוסד
הקרן הקיימת לישראל ייסדה את פארק קנדה בשנת 1973. המטרה היתה להקים אתר פיקניק ונופש. שמו המקורי, "פארק קנדה" – נבחר כאות הוקרה לקהילה היהודית בקנדה, שתרמה סכומים ניכרים לפיתוחו. במשך שנים המשיכה הקהילה הקנדית לתרום לאחזקת המקום באופן קבוע.
עם זאת, בתחילת שנות ה־90 פורסם ברשת CBC הקנדית, תחקיר שחשף את עברו הערבי של האזור. התחקיר הצביע על כך שהפארק ממוקם מעבר ל"קו הירוק", נורא, נכון? בתחקיר נטען כי עצם מיקומו של הפארק על אדמות שישראל כבשה במלחמת ששת הימים מהווה עילה לכך שאין לאפשר את המשך העברתן של תרומות מקנדה, הנהנות מפטור ממס, לצורך פיתוח המקום.
בעקבות הביקורת, פרסמה קק"ל התנצלות על השימוש בכספים הקנדיים, ושם הפארק שונה ל"פארק איילון". כדי להבדיל אותו מפארק אחר בשם דומה הסמוך לתל אביב, נקבע לבסוף שמו הנוכחי – "פארק איילון-קנדה". איילון – על שם העיר איילון שהייתה בנחלת שבט דן.
השריפה היא גם הזדמנות
ההיסטוריה של ארץ ישראל בכלל, ושל אזור פארק קנדה בפרט, מלמדת על דפוס עקבי: בעוד שהיישוב היהודי פעל לבנייה, פיתוח והתחדשות – הכוחות הערביים עסקו לא פעם בהרס והצתות. המאבק של לוחמי האש ביממה האחרונה הוא המשך ישיר של מאבק השחרור היהודי מול פורעים ערבים. מראשית התנועה הציונית לפני יותר מ-100 שנים, נהנים רבים מהמהגרים הערבים מהפריחה הכלכלית וההתיישבותית היהודית. אך במקביל – למדו כי ניתן לערער על הריבונות והמשילות הציונית מבלי לשלם על כך מחיר אמיתי.
לצד הצעדים הביטחוניים והעונשים הנדרשים מול הטרור, ובהם גירוש ושלילת אזרחות – יש מקום גם למענה ציוני עמוק יותר. מעבר לעידוד עלייה, על מדינת ישראל לחזק את הקשר עם קהילות יהודיות בתפוצות. במקביל, על יהדות התפוצות להבין שהקשר עם ישראל לא יכול להיות תלוי בשיקולים פוליטיים. השריפה שכילתה את פארק קנדה אינה רק פיגוע סביבתי, אלא גם תמרור אזהרה לאומי – קריאה להצית מחדש את אש השותפות היהודית.
