רגע לפני חגי תשרי, רשות העתיקות חושפת את המאגר הלאומי לארכיאולוגיה – מאגר דיגיטלי עצום, מהגדולים בעולם, שמרכז בתוכו את כל המידע הארכיאולוגי שנאסף בישראל בעשרות השנים האחרונות. המאגר, שכולל נכון לעכשיו 3,910,005 רשומות, מציע גישה ישירה לכמעט מיליון חפצים, 1.2 מיליון תמונות, מעל 15,000 מודלים תלת־ממדיים, דו"חות חפירה, מסמכי ארכיון ופרסומים מקצועיים.
פלטפורמת חיפוש חכמה
באמצעות פלטפורמת חיפוש חכמה, יכולים חוקרים, יזמים וגם הציבור הרחב – מהארץ ומהעולם – להיחשף לממצאים, לאתרים ולמחקרים בלחיצת כפתור. אחת היכולות המרשימות היא חיפוש גיאוגרפי אינטראקטיבי, המאפשר לכל אחד לשרטט אזור עניין על גבי מפה ולקבל באופן מיידי את כלל המידע הארכיאולוגי הקשור אליו.

"במדינה בעלת מורשת עשירה כישראל, נאסף לאורך השנים אוסף עצום של מידע", אמר אלבי מלכה, ראש אגף טכנולוגיות ברשות העתיקות. "המאגר הלאומי הוא כלי בעל חשיבות עליונה למחקר המדעי, לשימור המורשת ולהעמקת הידע של הציבור. זו קפיצת מדרגה שמציבה את ישראל בקדמת המחקר הארכיאולוגי העולמי".
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- אין התרגשות כזו: שוטר נותן ליובל בן ה-4 לשתות מים – רגעים ספורים לאחר שנמצא
- בשורות משמחות: יובל בן ה-4 שנעדר כבר יומיים – אותר בריא ושלם
תרומה למדע ומחקר
"המאגר איננו רק נכס לישראל, אלא לעולם כולו", מוסיפה ד"ר דבי סנדהוס, המדענית הראשית של רשות העתיקות. "הוא מעניק לקהילה המדעית הבינלאומית גישה ייחודית לידע עצום על תולדות הלבנט, ומאפשר מחקר השוואתי רחב היקף שלא היה אפשרי עד כה".
מנהל הרשות, אלי אסקוזידו, מסכם: "בעידן של נגישות וידע פתוח, המאגר מהווה ביטוי למחויבות שלנו לשקיפות, מקצועיות ושימור המורשת האנושית. זוהי בשורה של ממש לישראל ולעולם".
