האם תעשיית ההייטק הישראלית עומדת בפני מהפך עמוק? נועם ברדין, מי שהיה ממובילי אחד האקזיטים הגדולים בתולדות המדינה, בטוח שכן. בכנס סייברטק האחרון הביע מנכ"ל Waze לשעבר ביטחון יוצא דופן ביכולת של ישראל לעבור ממעצמת סטארט-אפים למדינה שמייצרת תאגידים עולמיים – ואף הגדיר את התקופה הנוכחית כ"נקודת מפנה היסטורית".
צמיחה של חברות ישראליות אייקוניות
"אני מאמין שב-15 השנים הקרובות נראה צמיחה של חברות ישראליות אייקוניות", מספר ברידן. "חברות שישלטו בתחומן, יובילו גלובלית וימכרו מוצרים בשווי עשרות ומאות מיליארדי דולרים."
שינויים עמוקים בתעשייה
תחזית זו מנוגדת לתפיסה הרווחת של האקוסיסטם המקומי, המזוהה עם סטארט-אפים קטנים ואקזיטים מהירים.
עוד באותו הנושא
אך לטענת המנכ"ל חלו שינויים עמוקים בתעשייה. "בשנת 2010, כשעזבתי, ישראל הייתה מעצמת טכנולוגיה. ידענו לבנות טכנולוגיה מדהימה, אבל לא ידענו לבנות מוצרים, חברות או עסקים," הסביר.
"היום, אני חושב שאנחנו מובילים עולמית ביכולת שלנו להגיע להתאמה מהירה בין מוצר לשוק (Product-Market Fit) בדרך חדשנית, בלי לבזבז כסף מיותר. אין חברה בעמק הסיליקון שיכולה להתחרות בחברה ישראלית בבניית מוצרים."
הבסיס לכל שינוי
ברידן חושב שהשלב הבא הוא מעבר מאקוסיסטם של מוצרים לאקוסיסטם של עסקים. "בעבר, להיות יזם מצליח משמעו למכור את החברה שלך מהר. היום, האקוסיסטם מלא ביזמים שרוצים לבנות חברות גדולות. הרצון הזה הוא הבסיס לכל שינוי".
החוזקה והחולשה הישראלית
יחד עם זאת, ברדין מצביע על שני אתגרים עיקריים: מחסור בחשיבה אסטרטגית ותרבות ארגונית מקומית שלא תואמת את הצמיחה הגלובלית. "אנחנו טקטיקנים מעולים, וזה מה שמאפשר לנו להגיע במהירות להתאמה בין מוצר לשוק," אמר. "אבל זה גם מה שמעכב אותנו. אנחנו מפסידים למתחרים מעמק הסיליקון במכירות ובצמיחה, למרות שהמוצר שלנו עשוי להיות טוב יותר."
האתגר השני, נעוץ בתרבות הישראלית עצמה. "התרבות שלנו מאוד שטוחה וישירה, והיא מותאמת היטב למתודולוגיית הסטארט-אפ הרזה (Lean Startup). אבל התרבות הזו גם מעכבת אותנו ברגע שאנחנו מגיעים להתאמה בין מוצר לשוק, מקשה עלינו לגייס כישרונות גלובליים. אנחנו צריכים לפתח תרבות גלובלית, שתאפשר לנו למשוך את מנהלי המכירות הטובים בעולם, גם אם הם לא ישראלים."