הקרב בקיבוץ עלומים היה אחד מהמוקדים הקשים במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, לאחר שהפך לזירת לחימה בין כוחות מועטים לבין מחבלים רבים.
השתלשלות אירועי הקרב על פי התחקיר, שהוביל אל"מ עידו סעד, העלו כי למרות השגיאות המבצעיות, כולל תקלות בתיאום ובניהול הכוח, נמצאו גילויי גבורה יוצאי דופן מצד הלוחמים ובמיוחד של חברי כיתת הכוננות שהצליחו להציל חיי אזרחים.
"מרווחי זמן ארוכים ללא קשר ברור בין המפקדים לכוחות בשטח"
הקרב התנהל באופן לא מאורגן, עם פיקוד חסר ומידע לא מסודר, שהוביל לבעיות ופגע ביכולת לתכנן את פעולתם של הכוחות במרחב. במשך חלק מהקרב, החיילים נתקלו במרווחי זמן ארוכים ללא קשר ברור בין המפקדים לכוחות שנלחמו בשטח.
תחקיר הקרב חושף כיצד נלחמו כ-16 חברי כיתת הכוננות במשך שמונה שעות מול כ-100 מחבלים והצליחו לבלום את התקפותיהם. התחקיר גם מציין את הטעות הטרגית בזיהוי שגבתה את חייו של אופק אטון ז"ל.
"גבורת הלוחמים בלטה: הצליחו להציל חיי אזרחים בקיבוץ"
תכנון חסר והיערכות לא מספקת הובילו לתוצאה קשה עם 57 אזרחים שנרצחו ונפילתם של חמישה אנשי כוחות הביטחון.
למרות זאת, גבורת הלוחמים בלטה במיוחד. כיתת הכוננות, על אף היותה מצוידת בכוחות מוגבלים, הצליחה להיאבק בעוז ולהציל את חיי אזרחי הקיבוץ גם במצבים קשים במיוחד. הקרב בין כיתת הכוננות לבין המחבלים הוגדר כ'קרב הירואי' גם על ידי צה"ל.
התחקיר כולל גם מסקנות לגבי הצורך בהכנה מבצעית טובה יותר, חלוקה ברורה של גבולות גזרה בין כוחות הביטחון, והגברת תיאום בין יחידות שונות בשטח. בנוסף, שימוש במסוקים הוכח כאלמנט קריטי בהשגת שליטה מבצעית באזור הקיבוץ.
