לאחר שדרוג מקיף בן שלוש שנים – נחנך שער העיר הקדום, אתר היסטורי שלו משמעות מיוחדת בסיפור העם היהודי. האתר נחנך במימון משרד ירושלים ומסורת ישראל על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים.
להתחבר לפרק היסטורי משמעותי
שער העיר הקדום, שנחשף מתחת לשער שכם, מספר סיפור של תקומה יהודית. במקום בו הרומאים בנו את שער הכניסה לעירם 'אליה קפיטולינה' שנועדה למחוק את זהותה היהודית של ירושלים, נפתח בימים אלה מיצג אור-קולי חדשני המחיה את המסורת היהודית העתיקה של שערי העיר בתקופת המקרא כמוקדי משפט, נבואה ומסחר. האתר מנגיש לכל המשפחה פרק שרובו אבד מההיסטוריה היהודית. כמו כן, האתר החדש ממחיש כיצד שבה ירושלים להיות בירתו החיה והתוססת של העם היהודי.
לצד החיזיון מוצגים גם שיחזור דיגיטלי של מפת מדבא הביזנטית, תערוכה של שערי החומה העות'מאנית ומיצג מרהיב המתכתב עם עמוד מיל ה-0 (אבן דרך ה-0) שעמד בכיכר הפנימית לשער וזכרו השתמר בשמו הערבי של שער שכם הנוכחי – 'באב אל עמוד'.
עוד באותו הנושא
במרכז המבקרים החדש 'שער העיר הקדום', המציג את ההיסטוריה העשירה של המקום, ניתן לצפות בחיזיון אור-קולי המשחזר את תפקידי השערים בתקופת המקרא כמקום המשפט, הנבואה, המסחר וחילופי תרבות, לצד שחזור דיגיטלי משחק הרצפה הרומי, מפת מידבא הביזנטית, תערוכה של שערי החומה העות'מאנית ומיצג אור מרהיב, המתכתב עם עמוד המיל המקורי. האתר המחודש מאפשר לקהל הרחב להתחבר לפרק היסטורי משמעותי ולשאוב ממנו השראה לימינו אנו.

מאבק במאה השניה לספירה
שער העיר הקדום של ירושלים, שנחשף לאחר שיפוץ מקיף, מספר את סיפור המאבק בין האימפריה הרומית לעם היהודי במאה ה-2 לספירה. השער הוקם בתקופת הקיסר אדריאנוס ומשקף את המעבר הטראגי של ירושלים מבירת העם היהודי לעיר רומית בשם איליה קפיטולינה.
רקע היסטורי ומרד בר כוכבא
בתקופה זו התרחש מרד בר כוכבא (132-135 לספירה), המרד האחרון של היהודים נגד הרומאים. המרד פרץ ככל הנראה בעקבות החלטתו של אדריאנוס להפוך את ירושלים לעיר רומית אלילית, במקום לשקמה כעיר יהודית כפי שציפו מנהיגי היהודים. סיבות נוספות כללו את איסור המילה וצעדי עונשין בעקבות המרד.
שמעון בר כוכבא, לצד רבי עקיבא, הוביל את המרד במטרה לכבוש מחדש את ירושלים ולחדש את עבודת הקורבנות בהר הבית. למרות הצלחות ראשוניות, כולל השמדת שני לגיונות רומיים, דוכא המרד באכזריות. תוצאותיו היו קשות: מאות אלפי יהודים נהרגו, ירושלים נהרסה ושמה שונה לאיליה קפיטולינה.
שער העיר הרומי
השער הרומי, ברוחב של כ-42 מטרים ובגובה של כ-20 מטרים, היה הכניסה הראשית לעיר איליה קפיטולינה. המבנה כלל שלושה פתחים ומגדלי שמירה, המעידים על חשיבות העיר עבור הרומאים. קומת הבסיס של המגדל המזרחי שימשה במהלך השנים כבית בד וכיום משמשת כחלל תצוגה מודרני.
תפקיד השער לאורך התקופות
השער לא היה רק מעבר פיזי אלא סימן את גבולות השיפוט של העיר ושימש כתחנת מכס. הכיכר שמאחוריו הייתה מרכז החיים העירוניים. ממנה יצאו הרחובות הראשיים – הקרדו המערבי והמזרחי. במהלך התקופות השונות – הביזנטית, הערבית והצלבנית – השער שימש כשער מרכזי עד שנעלם בתקופה הממלוכית.
במאה ה-16 נבנה על יסודותיו שער שכם העות'מאני, המוכר בשם 'בא אל עמוד' (שער העמוד), כעד לעמוד המונומנטלי שעמד בכיכר הפנימית ושימש כנקודת המוצא למדידת מרחקים לערים אחרות.
גילויים ארכיאולוגיים ושחזור השער
החפירות הארכיאולוגיות שנערכו החל משנות ה-30 חשפו פרטים מעניינים מחיי היומיום בעיר, כולל תחריטי משחק של חיילים רומיים על רצפת הכיכר. האתר נפתח לראשונה לקהל בשנות ה-80 תחת השם 'הכיכר הרומית'. בשלוש השנים האחרונות עבר שיפוץ שהפך אותו לאתר מחודש בשם 'שער העיר הקדום'.
כיום, המבקרים יכולים לטפס במדרגות המגדל המקוריות אל טיילת החומות הצפונית, המציעה תצפית מרהיבה על העיר העתיקה ותחושת חיבור בין עבר להווה.
שער העיר הקדום נמצא בכתובת: סולטאן סולימאן, מתחת לשער שכם.