גורם מדיני בכיר טוען היום (ד') כי ישראל שואפת להתקדם לעבר הסכם נורמליזציה עם לבנון. הגורם הבכיר ציין כי המכשול המרכזי הוא ההשפעה הגוברת של ארגון הטרור חיזבאללה במדינה.
לדבריו, ישראל פתוחה לדיאלוג ישיר או עקיף עם גורמים רשמיים בביירות, במטרה לקדם יציבות אזורית ושיתוף פעולה כלכלי, אך התנאים הפוליטיים בלבנון מקשים על התהליך.
בפגישה מרובעת שהתקיימה אתמול בנאקורה שבלבנון, בהשתתפות נציגי צה"ל, נציגים מארה"ב, צרפת ולבנון, סיכמה ישראל על עבודה משותפת של ארבע המדינות – "במטרה לייצב את האזור". כך לפי הודעת לשכת ראש הממשלה.
הנושאים שנדונו במהלך הפגישה: חמש הנקודות שעליהן שולטת ישראל בדרום לבנון, דיונים בנושא הקו הכחול ונקודות שנשארו במחלוקת ונושא העצורים הלבנונים המוחזקים בידי ישראל.
כמו כן, בהודעת לשכת ראש הממשלה נכתב כי "בתיאום עם ארצות הברית וכמחווה לנשיא לבנון החדש, הסכימה ישראל לשחרר חמישה עצורים לבנונים". עוד לפני פרסום הודעת לשכת ראש הממשלה, כלי תקשורת בלבנון פרסמו תיעודים שבהם נראים רכבי הצלב האדום עושים את דרכם מנאקורה לכיוון ראס א-נאקורה, לקראת קבלת האסירים הלבנונים המשוחררים שנעצרו על ידי ישראל.
לחצים אמריקניים על מצרים
הדברים נאמרים על רקע המתיחות הגוברת באזור, כאשר במקביל, ממשל טראמפ פועל להפעיל לחץ על מצרים בעקבות התנגדותה לתוכניתו לעידוד הגירת תושבי עזה לשטחי סיני.
הממשל האמריקני הודיע לקהיר כי בכוונתו לצמצם את הסיוע של ארה"ב למצרים שעומד כיום על 2.1 מיליארד דולר בשנה כשמותכם 1.3 מיליארד דולר מוקצים לסיוע צבאי. ההודעה האמריקנית לא כללה עדיין פרטים על היקף הקיצוץ, וגורמים בוושינגטון צפויים לגבש את ההחלטה הסופית בקרוב.
סיוע צבאי ככלי לחץ אמריקני
הסיוע הצבאי של ארה"ב למצרים כולל מטוסי קרב, טנקים, מערכות ארטילריה, אימוני קצינים ותמיכה בפרויקטים של מודרניזציה לצבא המצרי. הפסקה או צמצום משמעותי של הסיוע עשויים להשפיע על יכולות הצבא המצרי, במיוחד אם ארה"ב תמנע תחזוקה ושדרוגים לכלי הנשק שהיא מספקת.
המהלך של ממשל טראמפ מסמן שיא נוסף במתיחות בין שתי המדינות, על רקע חילוקי הדעות בנוגע לפתרון לעזה. השאלה המרכזית כעת היא האם מצרים תוכל לעמוד מול הלחץ האמריקני, או שתיאלץ לשנות את עמדותיה כדי להבטיח את המשך הסיוע החיוני לה.
