ברקע הפרסום הרב והמצער לו זכתה משפחת ביבס, כאשר האם שירי והילדים כפיר ואריאל שבו משבי חמאס לקבר ישראל, גבר העניין הציבורי בשם המשפחה ובמקור ההיסטורי של המשפחה.
הנתיבים הובילו לרבי יהודה ביבס – רב איטלקי ובעל השפעה מן המאה ה-19, אשר ידוע כאחד מ'מבשי הציונות'; מפורסם יותר ממנו הוא תלמידו הרב יהודה אלקלעי, אשר הגותו השפיעה באופן ישיר על כינונה של התנועה הציונית. אשר לרב ביבס, הוא עלה ארצה בשנת 1852 והתיישב בעיר חברון, בה היתה אז קהילה יהודית משגשגת. הרב נפטר כעבור מספר חודשים, ונקבר בבית העלמין העתיק של חברון, בו נקברו רבנים ידועים נוספים.
על חברון עברו זמנים לא פשוטים במאה ה-20, כאשר הקהילה היהודית התפרקה לאחר מאורעות תרפ"ט, והעיר היתה נתונה לכיבוש ירדני של 19 שנים. הירדנים ניצלו את המצבות בית הקברות לצורכם האישי, ועם כיבושה של חברון בצה"ל נמצאו רק כמה מצבות ספורות. היישוב היהודי בחברון ביצע מאמצים לאתר את שמות הנקברים, וחלק גדול אכן זוהו – אך לא קברו של הרב ביבס, שנותר כתעלומה.
הזיכרון של בן ה-92
בחודשים האחרונים בוצע מחקר מחודש בנושא, על ידי הצלבת תמונות אוויר וכן מסורות שונות, ובפרט מפי יוסף עזרא – יליד חברון ב-1932, אשר חי בעיר עד גיל 15, ונושא עמו כעת את המסורות האותנטיות ביותר אודות העיר. עדותו של יוסף עזרא סייעה לאתר באופן סופי את קברו של הרב ביבס – בין מצבות משפחת מני – הרב אליהו מני (הרא"מ), רעייתו הרבנית סמרה מני, בנו רבי סלימאן מני, לבין מצבת ה"שדי חמד", מול מצבת ה"ראשית חכמה" רבי אליהו די וידאש.
המצבה שנמצאה היא גדולה ומרשימה וקשה, וייתכן שכעת תהפוך לאתר ציון אשר תגביר את המודעות הציבורית לחייו ופועלו של רבי יהודה ביבס. ליד קברו נמצאה מצבה נוספת וקטנה, אשר זהות הקבור בה אינו ידוע – תעלומה נוספת עבור חוקרים עתידיים.
מצאצאיו ירדן ביבס
וכפיר ואריאל היד