שמותיהם של שירי, אריאל וכפיר ביבס הי"ד צרובים בתודעה הלאומית והעולמית כקורבנות לטבח שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר.
האם, שירי, ושלושת ילדיה נרצחו באכזריות לאחר שנחטפו לעזה, בעוד האב, ירדן, שהוחזק בשבי במשך חודשים ארוכים שוחרר מהשבי במסגרת הפעימה הרביעית של עסקת החטופים לפני כשלושה שבועות.
"ההיסטוריה של משפחת ביבס שזורה בהיסטוריה של עם ישראל"
הטרגדיה שפקדה את המשפחה אינה אירוע מנותק. כפי שמספר הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת: "ההיסטוריה של משפחת ביבס שזורה בהיסטוריה של עם ישראל. היא מייצגת את החזון הציוני, את האומץ להקים מחדש את העם בארצו – וגם את המחיר הכבד ששילמו צאצאיו לאורך הדורות".
"החכם שהקדים את הרצל"
בני משפחת ביבס הם צאצאיו של הרב יהודה ביבס, אחד ממבשרי הציונות הראשונים. עשרות שנים לפני הרצל, כבר במאה ה-19, הוא דיבר על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אך לא כפליטים חסרי מגן – אלא כעם עצמאי וחזק.
הרב ביבס, שהיה נצר לרב חיים בן עטר, מחבר ספר 'אור החיים', דגל בעלייה לארץ ישראל והתיישבות בה. כבר בשנת 1840, הרבה לפני שהרעיון הציוני הפך למציאות, הוא קרא ליהודים לבנות כוח צבאי, לפתח כלכלה עצמאית וללמוד מקצועות שיאפשרו קיום בריא במדינה העתידית.
תפיסתו הייתה מהפכנית ובלתי נתפסת בזמנו, אך בדיעבד התבררה כחזון מדויק של הדרך שהובילה להקמת מדינת ישראל.
"דבריו הרעידו את ליבי"
ההשפעה של הרב ביבס לא נשארה בגבולות קהילתו. בין אלו שהושפעו ממנו היה הרב יהודה אלקלעי, שתיאר כיצד הפגישה עמו "הרעידה את ליבי וברכי כשלו".
הרב אלקלעי הקדיש את חייו להפצת משנתו של ביבס, כתב ספרים על חשיבות העלייה והמדינה היהודית – והשפעתו הגיעה אפילו אל משפחתו של בנימין זאב הרצל, אבי הציונות המדינית.
"חלון הזדמנויות של 100 שנה בלבד"
מעבר לחזון הציוני, הרב ביבס גם ניבא את העתיד באופן מצמרר. הוא אמר שליהודים יש 100 שנים בלבד – משנת 1840 (ת"ר) ועד 1939 (תרצ"ט) – להקים מדינה יהודית.
אם לא ינצלו את התקופה, הזהיר, "אחריה באה שנת ת"ש (1940) חס ושלום". בשנת 1940 החלה השואה האיומה, שבה הוכחדו שישה מיליון יהודים – רגע לפני שהוקמה מדינת ישראל.
המשפחה ששילמה מחיר כבד – פעמיים בהיסטוריה
משפחת ביבס לא רק דיברה על ציונות – היא גם שילמה מחיר דמים למענה. בשנת תרפ"ט (1929), בפרעות חברון, נשרפה הספרייה הגדולה בביתו של הרב ביבס, יחד עם בני משפחה ועשרות יהודים שנרצחו בעיר.
כמעט 100 שנה מאוחר יותר, הטרור הרצחני פגע שוב בצאצאיו, הפעם בידי מחבלי החמאס.
"הספרים נשרפו אבל החזון חי בתוכנו"
חזונו של הרב יהודה ביבס הפך למציאות. המדינה שקרא להקמתה אכן קמה, והיא חזקה, עצמאית ויציבה כלכלית – בדיוק כפי שחזה.
אבל הדרך לשם הייתה רצופת דם. בדיוק כפי שהזהיר, ללא עוצמה צבאית ועמידה איתנה – אויבינו לא היססו להכות שוב ושוב.
הרב אליהו מסיים את הסיפור מרטיט הלב, על הסבא של משפחת ביבס באמרו כי היום כולנו רואים עד כמה מתאימה לו ההגדרה: "חכם עדיף מנביא". שירי, אריאל וכפיר ביבס לא זכו לראות את חזון סבם מתגשם במלואו, אך רוחו של הרב ביבס ממשיכה להדהד דרך מדינת ישראל ועם ישראל, שממשיכים להיאבק על זכותם לחיים וביטחון.
הסטוריה עקובה מדם
יהי זכרם ברוך