רות ועקנין, דוגמנית הולנדית וחוגגת סדרתית, פגשה את איתן יחיאל, בחור ישראלי עם עבר חרדי – במסיבה באיביזה. תאונת דרכים קשה השאירה אותה בקומה, והוא בחר להישאר לידה. כשהתעוררה – בחרה להתגייר. הוא פתח מחדש את הרצון שלו לחזור לדת.
בשש בבוקר במסיבה
רות נולדה כמרתה בייל, בת זקונים למשפחה חמה ואוהבת בהולנד. ילדה ביישנית אך שמחה, שגדלה בבית יפה ונורמטיבי, והפכה במהרה לילדת מסיבות שנעה בין לונדון לאיביזה. היא אהבה את החיים, אהבה את הרחבה, ולא חיפשה שום דבר מעבר לרגע.
עוד באותו הנושא
- אמו של בניהו סגולה הי"ד בהספד: הוא היה רציני בכל דבר שעשה, מהילדות בבית ועד שלפני החתונה ביקש להיבחן שוב על הלימוד. כבר בכיתה א' נורה בעדי עד ו"ינק מלחמות השם". השם בניהו חיבר אצלו תורה ומסירות לארץ ישראל. היא סיימה בזעקה להשם שישלח את אליהו הנביא להשלים את הגאולה
- שירה ואחדות בכותל בסיום צום תשעה באב
- נשבר שיא העולים להר הבית בתשעה באב
- התפללו לרפואתו: הפצוע הקשה בפיגוע הדקירה ב'חוות דרך אברהם' הסמוכה לאלון מורה הוא איתמר כהן (איתמר בן שולמית), ממייסדי מפעל החוות ביהודה ושומרון. ברוך ה' מצבו התייצב, אך הוא מוסיף להיות קשה
איתן יחיאל נולד למשפחה חרדית־אורתודוקסית בישראל, ב"דיקטטורת הלכה" כהגדרתו, אך עם אבא אוהב ומשפחה חמה. מגיל 16 בחר לחיות לבד. כסף קסם לו יותר מתפילות, והוא נמשך אל העולם שבחוץ – עסקים, חופש, חו"ל. ב-2019 טס בפעם הראשונה לאיביזה – ולא תיאר לעצמו שדווקא שם, בשש בבוקר במסיבה, יפגוש את מי שתשנה את חייו.
"אמא, אבא – אני עוברת לישראל להיות דוגמנית"
הם ראו זה את זו והרגישו חיבור מיידי. החליפו אינסטגרם, טלפונים – וכעבור שבוע כבר קבעו להיפגש שוב. היא הגיעה לישראל, הוא הכיר לה חברים, והיא התאהבה גם בארץ. כשהגיעה לתל אביב, פנו אליה שלוש סוכנויות דוגמנות תוך שעות – והיא החליטה: זה המקום שלה. "אמא, אבא – אני עוברת לישראל להיות דוגמנית", אמרה, ויצאה לדרך חדשה.

בתוך זמן קצר הפכו לזוג, ויצאו למסע בין מדינות ומסיבות: ברצלונה, מיקונוס, מקסיקו. שלושה חודשים של חגיגה בלתי פוסקת. ואז – בנסיעה תמימה חזרה מפגישה עסקית – הכול התהפך. הם נסעו יחד ברכב, והוא היה עייף. כשהתעורר – מצא את עצמו הפוך בג'ונגל. מרתה שותקת, פצועה, שטופת דם. בבית החולים התבשר: פגיעת ראש קשה. מרתה בקומה.
"בבקשה תן לי ללכת שוב"
"הכרת אותה רק לפני שלושה חודשים", הוא אמר לעצמו. "אתה באמת תישאר פה?". אבל משהו פנימי הורה לו להישאר. "הבנתי שיש פה משהו טהור. תוכנית אלוקית. נשארתי". מרתה התעוררה – שותקת, משותקת, שבורה. היא לא ידעה מי היא. לא זכרה. הרופאים לא נתנו סיכוי. "היא כנראה תישאר בכיסא גלגלים", אמרו להוריה.

הלשון שלה הייתה משותקת, אבל בתוך הלב – התחילה תפילה. "אלוהים, תעזור לי. אני יודעת שזה לא סתם. אבל בבקשה תן לי ללכת שוב".במאמץ על־אנושי, מרתה החלה לשוב. תנועה קטנה, חיוך ראשון, כוח שחזר. איתן ישב לצידה יום־יום, עד שזיהה: היא חוזרת אליו. כשיצאה ממרכז השיקום – מרתה לא הייתה אותה האישה שנכנסה. הרצון הפנימי שלה היה ברור: להתגייר. איתן הופתע, אך לא עצר בעדה.
"אבא, אני רוצה ללמוד"
מרתה בחרה בשם "רות" – על שם רות המואביה. עם הזמן, כשהבין איתן כמה היא מתמסרת, החל גם הוא להרגיש מחדש את הקשר לעולם שממנו בא. היא עזבה את הדוגמנות. נכנסה להריון. הוא התקשר לאביו: "אבא, אני רוצה ללמוד". וכך, אב ובנו, אחד בישראל ואחד באיביזה – חזרו ללמוד יחד תורה.

מושלמת מבפנים ומבחוץ
איזה עסקים היו לו?
שני חולי קוק
מדהימים