השבוע נפתחה בירושלים תיבת פנדורה מהדהדת: ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשת חנינה רשמית לנשיא יצחק הרצוג, על רקע משפט תיקי האלפים שנמשך כבר יותר מחמש שנים. הבקשה מתוארת כ"יוצאת דופן" גם בקרב משפטנים בארץ ובעולם, בין השאר משום שהיא מוגשת בעיצומו של ההליך המשפטי, ועל רקע האיגרת מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ שקרא לנשיא הרצוג במפורש לשחרר את נתניהו מהמשפט.
הנשיא הרצוג אורז מזוודה לביקור בארצות הברית בתחילת השבוע, ושיחה טלפונית בין נתניהו לטראמפ מסתיימת בהזמנה נוספת, שישית במספר, לבית הלבן "בזמן הקרוב".
בתוך הרעש הזה נשאלת שאלה כמעט נאיבית: מה חשוב יותר למדינה ברגע כזה? האם העיקר הוא לשמור בקנאות על כל פסיק בהליך המשפטי, או לחתור לנקודת סיום שתאפשר אולי לאחות את הקרעים?
איך מתמודדים עם עימות שאי אפשר לברוח ממנו
הפרשה מספרת על חזרתו של יעקב לארץ כנען ועל המפגש הבלתי נמנע עם עשיו – אחיו ויריבו הגדול. יעקב שומע שעשיו מגיע עם ארבע מאות איש וזה נראה כמו כוח תקיפה. במקום לקפוא במקום או לחזור לאחור, יעקב מתכונן ברצינות לכל התרחישים האפשריים: "התקין עצמו לדורון, לתפילה ולמלחמה".
הוא מחלק את המחנה, מכין תרחיש חירום, ומוכן גם לאפשרות של מאבק אם צריך. הוא נושא תפילה ומודה על כל הטוב שכבר קיבל ומבקש הגנה על העתיד. והוא שולח מתנה ענקית לעשיו – מתנת פיוס שמוכיחה שהוא לא מחפש לריב.
יעקב מסרב לבחור רק באופציה אחת. הוא לא אומר "זה או זה". הוא בונה לעצמו את היכולת להחזיק בכמה אפשרויות בלי להיתקע באף אחת מהן.
המציאות מורכבת יותר מסיסמאות של שחור או לבן
כשמסתכלים על יעקב ועשיו מבינים שהשניים מייצגים שתי גישות שנמצאות בכל מערכת – וגם בכל אדם. לפי תורת הקבלה יעקב ועשיו מייצגים שני כוחות שנמצאים בתוכנו ובחברה שבה אנו חיים.
לעשיו יש אנרגיה עצומה, יצר, דחף, רצון לכבוש ולהצליח, לעקוף את הבירוקרטיה, להשיג הכל ולהגיע ישר למטרה. יעקב מייצג את עולם החוקים, תהליכים ושלבים, לפעמים זה נראה איטי ומעכב – אבל אלו יסודות טובים וחשובים להצלחה.
הטעות שלנו היא לחשוב שחייבים לבחור: או מנהיג חזק שיהיה "מעל המערכת" או מערכת חזקה שתהיה "מעל המנהיג". החזון של התורה יותר שאפתני: לחבר ביניהם.
השילוב: אנרגיה שמתקדמת קדימה יחד עם מבנה מסודר
גם בחיים האישיים, בזוגיות ובעבודה החיים נעים בין צירים. יש רגעים של רגשות סוערים, כעס מתפרץ והחלטות אימפולסיביות, ולצידם רגעים שבהם אנחנו מצליחים לשבת ולדבר, לבקש סליחה וליצור סדר בריא לעצמנו ולסביבתנו.
כדי לשפר את החיים אפשר לאמץ את שלושת הכלים של יעקב:
- דורון: מחווה קטנה, הודעה טובה באמצע היום, כוס קפה עם בן או בת הזוג, התחשבות בעבודה. דברים שממיסים מתח ומחזקים קשרים.
- תפילה: רגע של מחשבה או התבוננות, עצירה קצרה ביום שמכוונת אותנו למה שבאמת חשוב.
- מלחמה: עמידה על גבולות, לא לוותר על הכבוד האישי, על הסדר ועל מה שמחזיק את החיים שלנו יציבים.
תנועה של זרימה במקום מעגלים שחוזרים על עצמם
מחוות קטנות מפשירות מתחים ומזכירות שהקשר חשוב יותר מהאגו, רגעים קבועים של התבוננות פנימית או תפילה מכוונים אותנו להיות טובים יותר, ועמידה ברורה על גבולות מגנה על הכבוד העצמי והמרחב שלנו.
השילוב בין התשוקה והספונטניות, לדוגמה, לבין סדר, מיקוד וגבולות – הוא זה שמייצר חיים יציבים ומספקים יותר. כשאנו לומדים לתת, להתבונן ולפעול בנחישות כשצריך, אנחנו מגלים שהמאבק היומיומי הופך לפחות מאיים ויותר בונה, ושגם בבית וגם בעבודה נוצרת תנועה של זרימה קדימה במקום מעגלים שחוזרים על עצמם.
הדרך רצופה מכשולים, זה נכון. אבל המאבקים שלנו, במדינה או בחיים האישיים, יכולים להיות יותר כאלה.
