בט׳ בטבת ה'תקצ"ח, 6 בינואר 1838, סמואל מורס הפעיל לראשונה את מכשיר הטלגרף והוכיח שאפשר להעביר מסרים למרחקים כמעט באופן מיידי. הטלגרף, מהמילים היווניות "טלה" – מרחוק, ו"גרפיין" – לכתוב, התחיל ככלי חזותי פשוט. במאה התשע עשרה הוא עבר מהפכה והפך לחשמלי. אותות אלקטרו מגנטיים עברו בחוטים והפכו למילים בצד השני. ברגע אחד העולם החל לכתוב למרחק והתקשורת נכנסה לעידן חדש.
רגע היסטורי-עכשווי.
עוד לפני החשמל
הרעיון להעברת מסרים למרחקים החל הרבה לפני עידן החשמל. בני אדם השתמשו בכלי נשיפה, תופים, מדורות ודגלים כדי להעביר אותות. השיטות האלו פעלו רק בטווח הראייה והשמיעה, והגבילו את קצב והיקף התקשורת. העולם חיפש פתרון מהיר, מדויק. פתרון חסר גבולות.
בשנת 1833 פיתחו קרל גאוס ווילהלם ובר את הטלגרף האלקטרו מגנטי הראשון. המערכת חיברה בין מצפה הכוכבים למכון הפיזיקה באוניברסיטת גטינגן והוכיחה שאפשר להעביר מסרים באמצעות אותות חשמליים. שנה לאחר מכן החלו ניסויים נוספים, אך עדיין לא נמצא פתרון יישומי לשימוש רחב.
המעבר לטלגרף שימושי
כאמור, ב-6 בינואר 1838 הצליח מורס לראשונה להפעיל את המכשיר. ב-8 בפברואר הוא הציג אותו לראווה בפני ועדה מדעית במכון פרנקלין בפילדלפיה. המברק הטלגרפי הראשון נשלח על ידי מורס ב-24 במאי 1844 מוושינגטון לבולטימור.
תוך 30 שנה מעת המצאתו, התרחבה רשת הטלגרף לכל היבשות והביאה לראשונה לכל קצווי תבל את בשורת התקשורת הגלובלית המיידית. הטלגרף אפשר לעיתונות לדווח כמעט בזמן אמת על אירועים חשובים מכל מקום בעולם, וחולל מהפכה בעולם העסקים ובמיוחד בתחום הפיננסים. השפעתו על ההתפתחות האנושית בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 הייתה עצומה.
"מה פעל אל"
כשהטלגרף של סמואל מורס פעל לראשונה בקנה מידה מעשי, הוא לא נשלח עם הודעה טכנית או ניסוי יבש. המברק הראשון בהיסטוריה נשא את הפסוק: "What hath God wrought" – "מה פעל אל", מספר במדבר. הבחירה לא הייתה מקרית. מורס, אדם מאמין, ראה בהמצאה לא רק הישג מדעי אחרי עבודה קשה, אלא רגע של פליאה מהבריאה. בעיניו, היכולת להעביר מילה למרחק הייתה ביטוי לכוח גדול ממנו.
כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל.
(במדבר כ"ג, כ"ג)
התקשורת נעשתה גלובלית
בתוך שלושה עשורים התפשטה רשת הטלגרף לכל היבשות. לראשונה נוצרה תקשורת גלובלית מיידית, כולל העברת מסרים טרנס אטלנטיים. הטלגרף שינה את פני העיתונות, אפשר דיווח כמעט בזמן אמת, וחולל מהפכה בעולם העסקים והפיננסים. במאה ה־20 הוא שימש השראה להמצאת הטלפון, הרדיו ובהמשך גם הטלוויזיה.
עם השנים השתכללה הטכנולוגיה. פותחו תחנות ממסר, הופחת השימוש בכבלים ונוצרו מערכות יעילות יותר להעברת כמויות מידע גדולות. אחד הפיתוחים הבולטים היה הטלפרינטר, שאפשר העברת מידע מודפס בין עמדות מרוחקות. גם בעידן המודרני מערכות טלגרף המשיכו לפעול במדינות שונות, ובהן הודו, שבה נסגרה אחת המערכות האחרונות רק בשנת 2013.
השימוש בארץ ישראל
בשנים 1864–1865 הונחו בארץ ישראל קווי הטלגרף הראשונים, בין עכו לחיפה ובין יפו לירושלים. כך הצטרפה הארץ לרשת הטלגרפית של האימפריה העות’מאנית, ולראשונה נוצר כאן קשר מהיר יחסית עם מרכזי שלטון ומסחר מחוץ לאזור. קווי הטלגרף בלטו בנוף ונרשמו גם במפות התקופה, כסמל לעידן חדש שבו מידע עובר בחוטים באמצעות אותות חשמליים.
אחרי מלחמת העולם הראשונה שיקמו הבריטים את התשתית שנפגעה והניחו קווים חדשים בין הערים המרכזיות. בשנות העשרים נכנס לשימוש גם הטלגרף האלחוטי, ובהמשך התגלגל הרעיון לאמצעים מתקדמים יותר. באמצע המאה העשרים הופיע הטלקס, שהפך במשך שנים לכלי מרכזי במערכות עיתונים ובמשרדים. עם כניסת הפקס בסוף שנות השמונים השימוש בו דעך, והטלגרף נותר בעיקר כזיכרון.
הטלגרף שינה את העולם
הטלגרף לא רק קיצר מרחקים. הוא שינה את האופן שבו העולם מתנהל. לראשונה בהיסטוריה, מידע חדשותי עבר כמעט בזמן אמת. עיתונים יכלו לדווח על מלחמות, משברים ואירועים פוליטיים בלי להמתין ימים או שבועות. הציבור קיבל תמונת מציאות מהירה ועדכנית יותר, והעולם נעשה קטן ומחובר. גם הכלכלה השתנתה. מחירי סחורות, שערי מטבע והחלטות פיננסיות עברו בין מדינות במהירות. עסקים יכלו לפעול על בסיס מידע עדכני, ושווקים החלו לפעול בקצב חדש. הטלגרף הפך לכלי מרכזי בניהול אימפריות, במסחר בינלאומי ובמערכות שלטון.
מעבר להשפעה המיידית, הטלגרף סלל את הדרך למהפכות הבאות. הטלפון, הרדיו והטלוויזיה נשענו על אותה תפיסה בסיסית: העברת מידע במהירות, למרחק, בלי תלות במרחב פיזי. במובן הזה, הטלגרף הוא ממש הסבא של התקשורת המודרנית.
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
כבני אדם: המסר הכי פשוט כאן זה להאמין בעצמנו וביכולות שלנו וכישרונות שקיבלנו. כל אדם יכול לשנות את העולם אחרת הוא לא היה נברא. האם כל אדם צריך לשנות את כל העולם? לא, אבל בואו נתחיל בעצמנו ובסביבה שלנו.
כיהודים: פעמים רבות אנחנו קצת מתביישים במה שיש לתורה ולתרבות היהודית להציע לעולם. ואז קורה שמגיע "גוי נחמד" ובלי להתבייש משתמש בנכסים שקיבלנו בירושה. ואם סמואל מורס, שהוא בעצם שמואל, יכול לעשות שימוש בתורה כי היא חשובה, עלינו לזכור את זה. להפנים. ולא לוותר על מה שיש לנו ביד.
