בכ"ג באייר ה'תשל"ד, 15 במאי 1974, היום לפני 51 שנים, חדרו שלושה מחבלים למעלות. הם רצחו ארבעה אזרחים והגיעו עד לבית ספר שבו לנו תלמידים מצפת. במהלך ניסיון החילוץ נרצחו 22 תלמידים וחייל צה"ל, ונפצעו 68 נוספים. שלושת המחבלים חוסלו. הפיגוע, מהקשים בתולדות המדינה, הוביל להקמת המשמר האזרחי ויחידת הימ"מ. רגע היסטורי-עכשווי.
חדירה שקטה, התחלה קטלנית
בליל כ"ב באייר חדרו שלושה מחבלים לישראל דרך אזור זרעית – אז ללא גדר מערכת. סיור של משמר הגבול זיהה סימני חדירה, אך הכוחות לא הצליחו לאתר את המחבלים. בלילה שלאחר מכן, סמוך למושב צוריאל, פתחו המחבלים באש לעבר רכב נוסעים. הם רצחו אישה ופצעו את הנהג ונוסעים נוספים. הנהג הפצוע הצליח לדווח – אך גם הפעם המחבלים נעלמו.
בשעות הבוקר המוקדמות של כ"ג באייר הגיעו המחבלים לפאתי מעלות. הם דפקו על דלת בית משפחת כהן, התחזו לשוטרים – ובתוך דקות רצחו את בני הזוג פורטונה (שהייתה בהיריון) ויוסף, ואת בנם בן הארבע. בתם בת החמש נפצעה קשה, והפעוט בן השנה וחצי ניצל כשאמו הסתירה אותו. בדרכם החוצה ירו גם ביעקב קדוש, שעבר ברחוב בדרכו להעיר את המתפללים. הוא העמיד פני מת וניצל.
לאחר מכן פנו המחבלים לבית הספר "נתיב מאיר", שבו לנו 102 תלמידים מבית הספר הדתי־ממלכתי בצפת במסגרת טיול גדנ"ע. למרות הכוננות הביטחונית, אושר הטיול מראש. בשעה 04:00 פרצו המחבלים למבנה, שבו נשמר הנשק ברכב מחוץ לבית הספר בהתאם לנהלים. הם השתלטו על הבניין ללא התנגדות.
המחבלים העירו את התלמידים, ריכזו אותם במסדרון, וירו לעבר מורים ותלמידים שניסו להימלט. לאחר מכן כינסו בכיתה אחת 85 תלמידים, שתי חובשות ושני מורים – והניחו סביבם רימונים ומטעני חבלה.
משא ומתן ללא פתרון
מיד לאחר ההשתלטות דרשו המחבלים את שחרורם של 20 אסירים ביטחוניים עד השעה 18:00. אחת החובשות, נרקיס שטרן, שוחררה עם דרישותיהם. שר הביטחון משה דיין הגיע לזירה בשעות הבוקר יחד עם סיירת מטכ"ל, בפיקוד גיורא זורע. דיין התנגד לכניעה והנחה למשוך זמן, בניסיון לשחזר את הצלחת מבצע סבנה. הרמטכ"ל מרדכי גור תמך בהמשך המשא ומתן.
הממשלה, בראשות גולדה מאיר, שידרה הסכמה לדרישות – אך בפועל לא ביצעה שום צעד ממשי. המחבלים ניסו להפעיל לחץ פסיכולוגי: הם ירו באוויר, ירו לעבר כוחות צה"ל, והרגו צלף. הלחץ בזירה הלך וגבר, והזמן החל לאזול.
הפריצה שהגיעה מאוחר מדי
רק בשעה 17:15 התקבלה ההחלטה לפרוץ לבניין. צלף פתח בירי מקדים ופצע מחבל, אך הירי הפתיע את הלוחמים. בלבול בצירי ההתקדמות והשלכת רימון יצרו עשן סמיך – שגרם לכוח לטעות בניווט. בזמן הזה פתח אחד המחבלים באש על התלמידים והשליך רימונים. תלמידים החלו לקפוץ מהחלונות בניסיון להימלט.
כוח סיירת מטכ"ל הצליח לחדור לכיתה בתוך פחות מדקה וחיסל את שלושת המחבלים – אך האסון כבר התרחש. 22 תלמידים נרצחו, בהם 17 תלמידות. תלמידה נוספת נפטרה מפצעיה עשרה ימים לאחר מכן. ייתכן שחלק מההרוגים נפגעו מאש צה"ל – אך הנושא מעולם לא נבדק לעומק.
זעזוע עמוק, לקחים כבדים
ישראל לא חיכתה. ביום שאחרי הטבח במעלות, בכ"ד באייר, 16 במאי, תקף חיל האוויר מטרות טרור בלבנון. 36 מטוסי פנטום וסקייהוק הפציצו יעדים בדרום לבנון ובביירות. בלבנון דיווחו על כ־200 הרוגים. סיירת גולני פשטה על הכפר מג'דל זון ותפסה את האיש שמביתו יצאו המחבלים.
צה"ל פתח מיד בתחקיר מקיף. סיירת מטכ"ל ניתחה את הכשלים: חוסר תרגולת, בלבול בשטח, והחמצת הזדמנות לפרוץ מוקדם יותר. מתוך הלמידה הזו נולדה יחידת עוקץ – יחידת כלבי תקיפה שתומכת בכוחות בעת חילוץ בני ערובה. כבר בשנה הראשונה הפעילה צה"ל את עוקץ במבצע סבוי. הטבח שינה את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
גם משטרת ישראל למדה מהאירוע והקימה את הימ"מ, יחידת העילית ללוחמה בטרור. בתוך ישראל קם המשמר האזרחי, ומשרד החינוך ייסד אגף ביטחון שהציב נהלים חדשים לטיולים ואבטחת בתי ספר.
במעלות הקימו ישיבת הסדר כדי לחזק את העיר מבפנים. ערים אחרות בישראל קראו רחובות על שם הנרצחים.
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
לאחר רצח צאלה גז ז"ל, פנה יו"ר מפלגת נעם, ח"כ אבי מעוז, בשאילתה לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לאחר שפורסם כי התקיפות מהאוויר ביהודה ושומרון הופסקו – למרות שהוכרז מצב מלחמה ביו"ש.
נכון, אנחנו בתקופה אחרת ומדובר באזורים שונים – אבל ברור לכולם שבטרור החמאסי ביו"ש ניתן וצריך לטפל ביד קשה הרבה יותר. בלי פשרות. בלי בג"ץ ובלי בצלם. היום, בכל פעם שיש פיגוע קטלני, צה"ל מגיב בפעולה נקודתית, עם פינצטה.
כשנותנים לצה"ל לפעול – בעזה, וגם בצפון – הוא פועל. ואין שום סיבה שזה לא יקרה גם ביו"ש. פעולות הגנתיות, או תגובות שמגיעות רק אחרי פיגועים קשים, הן בסך הכול כיסוח דשא.
יש אזורים נרחבים מאוד ברחבי יהודה ושומרון שחובה לפנות מהם את האוכלוסייה, ולנקות את השטח – בדיוק כמו שנעשה בעזה. אחר כך, אפשר גם להביא לפריחה יהודית: תיירותית או התיישבותית.
הפיגוע במעלות בתכנית "תיק תקשורת". צפו:
שמות הנרצחים:
שמות 22 התלמידים שנרצחו לפי סדר א'-ב': מלכה אמרוסי, רחל אפוטה, שרה בן-שמעון, תמר דהן, יוכבד דעי, יפה כהן, רינה כהן, שושנה כהן, עקב לוי, דוד מדר, יהודית מדר, שרה מדר, לילי מורד, צביה מור- יוסף, יוכבד מזוז, אילנה נאמן, יונה סבג, שרה סופר, מיכל סיטרוק, אביבה סעדה, יעקב קבלה, אילנה תורג'מן. בפיגוע נהרג החייל סלויאן-שמואל זרה נשוי ואב לבת.
כתבה מעולה. מעניינת אז וגם היום לצערינו. אולי אם ידעו יותר הסטוריה, ידעו יותר איך לנהוג היום. אחרת, לא למדנו כלום.