לפני 19 שנה, באוגוסט 2006, נפל סגן-אלוף עמנואל מורנו בפעולה חשאית של סיירת מטכ"ל בעומק לבנון, זמן קצר לאחר סיומה של מלחמת לבנון השנייה.
מורנו היה החלל הראשון של סיירת מטכ"ל שנהרג מאז שנות התשעים, וגם כיום, מרבית פעילותו המבצעית, כולל חלק ניכר מהנסיבות שבהן נהרג, נותרו חסוים תחת צו איסור פרסום.
מפריז לעלי
עמנואל מורנו נולד בפריז למשפחה יוצאת מרוקו ותוניסיה, שעלתה לישראל כשהיה תינוק. הוא גדל בירושלים, למד במוסדות דתיים ולפני הגיוס למד במכינת בני דוד בעלי.
מורנו התגייס באוגוסט 1990 והתנדב לסיירת מטכ"ל. הוא שירת כלוחם, ובהמשך גם כמפקד פלגה שהובילה שורת יכולות חדשות ליחידה. לאורך השנים לקח חלק במבצעים רבים בהם חטיפת מוסטפא דיראני מלבנון (1994) וחילוץ נהג המונית אליהו גוראל מביתוניא (2003).
הלוחם שהיה שווה למפקד היחידה
לצד שירותו הצבאי השלים תואר ראשון במשפטים ואף החל התמחות משפטית, אך הפסיק אותה כדי לשוב ליחידה. בשנת 2005 הוענקה לו דרגת סגן-אלוף כדרגה אישית, שהייתה שוות ערך לדרגת מפקד סיירת מטכ"ל באותה תקופה. ההחלטה להעניק לו דרגה כזו נועדה לשקף את חשיבותו הייחודית במערך המבצעים המיוחדים ואת היקף אחריותו ביחידה.
בצה"ל החליטו להמשיך – ונפלו למארב
ב-2006, לאחר הפסקת האש במלחמת לבנון השנייה, יצא מורנו בראש כוח של כ־100 לוחמים לפעולה חשאית בבעלבכ. הכוח הגיע במסוקי יסעור, כשהוא מחופש לחיילי צבא לבנון. על אף שדיווחים על הפעולה דלפו לתקשורת הלבנונית, בצה"ל הוחלט להשלים את המשימה, שהסתיימה בהצלחה.
בדרכם חזרה, נחשף הכוח למארב של חיזבאללה, ומורנו, שישב בג'יפ המוביל, נפגע ונהרג.
עמנואל מורנו – גיבור שדמותו אינה נחשפת
מורנו נטמן בהר הרצל, והותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. על קברו הוצב עמוד זיכרון – אך תמונתו אינה מתפרסמת בציבור עד היום.
לאחר מותו, הוענק לו צל"ש אלוף על ידי ראש אמ"ן דאז, אלוף עמוס ידלין, שכתב עליו: "עוז רוחו ואומץ ליבו היוו סמל ומופת ללוחמי היחידה… מסירותו, נחישותו ויכולותיו המקצועיות הגבוהות באו לידי ביטוי לאורך כל שירותו".
