עמנואל יהודה מורנו נולד ב-17 ביוני 1971, כ"ד בסיוון ה'תשל"א, לפני 54 שנים. עמנואל היה קצין בסיירת מטכ"ל בדרגת סגן-אלוף. הוא נפל ב-19 באוגוסט 2006 כ"ה באב ה'תשס"ו, מלחמת לבנון השנייה. בשל תפקידו הרגיש, תמונתו נותרה חסויה עד היום. מקרה יחיד בתולדות צה"ל. רגע היסטורי-עכשווי.
ההתחלה והמשפחה
עמנואל נולד בפריז להורים חוזרים בתשובה. משפחתו עלתה לישראל כשהיה בן שנה. אביו, סמנכ"ל בביטוח הלאומי, וסבתו, נינט, הייתה בין הנוסעים במטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה ב-1976, והמידע שסיפקה סייע בהכנת מבצע יונתן. מורנו גדל בשכונת סנהדריה בירושלים, היה חניך בסניף בני עקיבא "שנרא" ולמד בתיכון "הימלפרב", הרטמן, ובמכינת "בני דוד" בעלי.
מורנו התגורר במושב תלמים שבחבל לכיש, והשאיר אחריו אישה, מאיה, ושלושה ילדים. לאחר מותו, היא נישאה לאלירן אוחנה והם מתגוררים בשוקדה. ארבעה אחים יש לעמנואל, ואחיינו, איתי, לוחם ביחידת מגלן, נפל במלחמת חרבות ברזל.
השירות הצבאי
בשירותו הצבאי, התגייס עמנואל מורנו לצה"ל באוגוסט 1990, התנדב לסיירת מטכ"ל ושירת כלוחם. במהלך שירותו, שיתף פעולה עם נפתלי בנט ומתן כהנא. הוא סיים תואר ראשון במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, ובמקביל עבד בשירות הביטחון הכללי. לאחר לימודיו, החל התמחות במשרד עורכי דין, אך לא סיים אותה ושב לסיירת מטכ"ל.
בהמשך פיקד על פלגה, הגיע לדרגת סגן-אלוף בשנת 2005, שהוענקה לו על ידי ראש אמ"ן דאז, אהרן זאבי־פרקש. בין הפעולות החשאיות שבהן השתתף, הותרו לפרסום שתיים: ב-1994, השתתף במבצע עוקץ ארסי, וב-2003 פיקד על מבצע חילוץ נהג המונית אליהו גוראל.
הפעולה האחרונה
לאחר שהפסקת האש במלחמת לבנון השנייה נכנסה לתוקף ב-14 באוגוסט 2006, הוביל מורנו כמאה לוחמים בפעולה באזור בעלבכ, אליה הגיעו בשני מסוקי יסעור, כשהם מחופשים לחיילי צבא לבנון.
הידיעה על הפעולה דלפה לכלי התקשורת הלבנוניים ולארגון הטרור חיזבאללה, אך במטכ"ל הוחלט להשלימה והיא בוצעה בהצלחה. בדרך חזרה נתקל הכוח במארב של חיזבאללה, ומורנו, שישב בג'יפ, נפגע ונפטר מפצעיו זמן קצר לאחר מכן. הוא נקבר בהר הרצל.
מורנו היה החלל הראשון של סיירת מטכ"ל שנהרג בפעולותיה מאז 1994. על פעילותו הביטחונית, כולל הפעולה שבה נהרג, הוטל איפול כבד, שעד היום נשמר.
צל"ש ראש אמ"ן
לאחר נפילתו העניק לו ראש אמ"ן, עמוס ידלין, צל"ש אלוף על פועלו. כך כתב:
"עוז רוחו ואומץ ליבו היוו סמל ומופת ללוחמי היחידה, עת הובילם בארץ אויב. מסירותו, נחישותו ויכולותיו המקצועיות הגבוהות באו לידי ביטוי לכל אורך שרותו, בהתמדה וברציפות. סא"ל עמנואל מורנו ז"ל הוביל והשתתף בעשרות פעילויות מבצעיות עלומות לחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל".
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
מורנו הפך לאגדה עוד בחייו בזכות גבורתו, צניעותו ומסירותו. במהלך שירותו הצבאי בסיירת מטכ"ל, הוביל עשרות מבצעים מסווגים. כולל פעולות נועזות כמו חטיפת בכירים של ארגוני טרור, שהפכו אותו לדמות מרכזית ביחידה המובחרת.
מספרים כי מבחינה אישית היו בו ענווה, נחישות, התמדה, התנדבות, אמת, יושר, כנות, חברות, יצירתיות. עמנואל לא נולד עם תכונות אלו. הוא עבד עליהן יום יום, שעה שעה, דקה אחר דקה, מתוך רצון להיות הכי טוב שהוא יכול.
דמותו יוצאת הדופן, ששילבה עוצמה צבאית עם רגישות אנושית, הפכה אותו לסמל ודמות לחיקוי עבור רבים. אנשים מתחברים למורשתו, לערכים שייצג. למסירות הנפש ולפעולות ההרואיות שלו – גם מבלי לראות את פניו.
עמנואל סלל דרך לגיבורים חדשים, מגוונים מכל קצוות החברה הישראלית, שהתגלו גם במלחמה הזו. מי ייתן ונלמד מעמנואל ומתכונותיו. ננהג בגבורה, בצניעות ובמסירות. במיוחד בימי מלחמה אלו.
סיפור אחד ממחיש את אופיו המיוחד של עמנואל:
באחד הימים, קצין בכיר הגיע לבסיס סודי במרכז הארץ ושאל חייל עסוק בניקיון השירותים: "היכן מורנו?". החייל השיב: "עלה למשרד. הוא יגיע עוד כחצי שעה". הקצין עלה למשרד והמתין. כעבור חצי שעה נכנס סגן-אלוף עמנואל מורנו, לבוש מדים ודרגות. הקצין נותר המום לגלות כי החייל שניקה את השירותים היה לא אחר מאשר עמנואל עצמו. "אצל עמנואל נתינה לא הייתה דרך חיים – אלא החיים עצמם".
(סיפור של נפתלי חן באתר בני עקיבא).
