בשורה לעובדים: מתווה החל"ת אושר – מי יהיה זכאי לדמי אבטלה?

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את מתווה מימון המדינה לעובדים שיצאו לחל"ת בתקופת מבצע "שאגת הארי".

דמי אבטלה במימון המדינה

לפי הצעת החוק, עובדים שיצאו לחל"ת יהיו זכאים לדמי אבטלה במימון המדינה, במסגרת הקלות ייעודיות לתקופת הלחימה. הצעת חוק נפרדת, הנוגעת לפיצוי לעסקים, צפויה לעלות לדיון בוועדת השרים כבר ביום שלישי הקרוב.

הממשלה אישרה את קידום הצעת החוק במשאל טלפוני, זאת במטרה לזרז את ההליך. כעת ההצעה עוברת לאישור הכנסת.

המתווה ייכנס לתוקף רק לאחר השלמת הליך החקיקה ואישור סופי בכנסת, והוא יחול על תקופת זכאות שתיקבע בחוק.

שני מסלולים

כאמור, משרד האוצר פרסם להערות הציבור את תזכירי החוק שנועדו להסדיר את המתווה, לקראת הבאתם כבר בתחילת השבוע לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ובהמשך להנחה על שולחן הכנסת.

התזכירים מציעים שני מסלולים מרכזיים: הקלות בהוצאת עובדים לחל"ת לצד מענק "המשכיות עסקית" לעסקים שנפגעו.

לפי ההצעה, מעסיק יוכל להוציא עובד לחל"ת בהסכמתו, ובתקופה זו יהיה זכאי לדמי אבטלה בכפוף לתנאים. בנוסף מוצעות הקלות, בהן קיצור תקופת החל"ת המזכה ל-14 ימים, קיצור תקופת האכשרה לשישה חודשים מתוך 18, ביטול ימי ההמתנה ואי ניכוי ימי חופשה צבורים.

מענקים לעסקים

במקביל, האוצר מציע מענקים לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל שחוו ירידה של מעל 25% בפעילות, כאשר גובה המענק יהיה מדורג ויכלול השתתפות בהוצאות שכר וקבועות. לעסקים קטנים במיוחד יוצע מענק קבוע בהתאם להיקף הפגיעה.

עוד כוללת התוכנית הרחבת הפיצויים לעסקים שנפגעו ישירות, פיצוי לבעלי דירות בגין אובדן שכר דירה עד לתיקון הנזק, ומתווה רחב יותר לעסקים ביישובי קו העימות בצפון שיזכו להחזר מלא על הפסדים עקיפים.

עמותות וארגונים נכללים גם הם בתוכנית, ויוכלו להגיש בקשות לפיצוי בדומה לעסקים אם יוכיחו ירידה בהכנסות. בנוסף, מוצע תקציב ייעודי של 20 מיליון שקל לעמותות שנפגעו אך אינן עומדות בתנאי הזכאות.

"כשלים מהותיים"

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, שיגר מכתב חריף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילבצקי, והתריע מפני "כשלים מהותיים" במתווה. לדבריו, הנוסח הנוכחי עלול לפגוע בעובדים רבים ואף לערער את החוסן הכלכלי.

"לא נשלים עם מתווה שמפקיר עובדים שפעלו לפי הנחיות המדינה", כתב בר-דוד. עוד הזהיר יו"ר ההסתדרות כי עובדים רבים עלולים לספוג פגיעה בשכרם ובזכויות הפנסיוניות.

הבעיות שמעלה ההסתדרות

• סף זכאות של 14 ימי חל"ת – שלטענתם מעניש עובדים שחזרו לעבודה מוקדם, עם שינוי הנחיות פיקוד העורף
• היעדר מענה לעובדים שעתיים ועובדי משמרות – לדבריו, כ-30% מעובדי המשק מועסקים בשעות ובמשמרות ומאחר שהמעסיקים מצמצמים את היקף עבודתם ללא יציאה לחל"ת רשמי, הם נותרים ללא כל פיצוי.
• פגיעה ברצף הפנסיוני – עקב הפסקת ההפרשות בתקופת החל"ת
• מודל פיצוי לעסקים שאינו מחייב תשלום שכר – ואף עלול לתמרץ הוצאה לחל"ת

הדרישה של בר-דוד

בר-דוד דרש להחיל "מסלול שכר עבודה", במסגרתו המעסיקים ישלמו לעובדים שכר מלא והמדינה תפצה אותם במלואו.

בנוסף, קרא יו"ר ההסתדרות להרחיב את הזכאות לחל"ת יזום עבור אוכלוסיות מוחלשות, ולהתנות כל פיצוי לעסקים בתשלום שכר לעובדים.

עוד עולה כי ענפים שלמים הודרו מהמתווה, בהם החקלאות, התחבורה הציבורית ומעונות היום. במקביל, נמתחת ביקורת על היעדר קריטריונים ברורים לחלוקת התקציבים למוסדות התרבות.

כמו כן, לדבריו עובדי הקבלן במשרדי הממשלה ממשיכים לקבל שכר מלא אך אין הוראה משלימה לשאר המגזר הציבורי

"אם החוק יתקדם בנוסחו הנוכחי – זו תהיה פגיעה בלתי מידתית בעובדים ובחוסן הלאומי", סיכם.