חג הפסח מאחורינו, יום הזיכרון לשואה ולגבורה גם כן. אנחנו עם הפנים קדימה לעבר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, וכמובן לעבר יום העצמאות. ימים שמזכירים לנו עד כמה חירותנו כאן בארץ ישראל נשענת גם על שותפויות. כמו הברית עם העדה הדרוזית, המציינת בימים אלה את חג הנביא שועייב.
בטרם נבחן את משמעויות השותפות, כדאי להתבונן בחג עצמו. עבור הדרוזים, מדובר במועד דתי חשוב ביותר, המוקדש לדמותו של הנביא שועייב – המזהה במסורת הדרוזית עם יתרו, חותן משה ואבי ציפורה.
משמעות חג הנביא שועייב
החג מבטא את אמונתם של הדרוזים בשועייב כדמות נבואית שהפגינה חכמה, ענווה, ואמונה עמוקה באל. הדרוזים מאמינים כי שועייב הטיף לצדק חברתי, נאמנות לאמת, וחיים מוסריים. דמותו משמשת מופת להדרכה רוחנית ולצדק.
החג נמשך ארבעה ימים, בין ה-25 ל-28 באפריל, ומתקיים סביב קברו של הנביא שועייב ליד כפר חיטין בגליל התחתון. הדרוזים מגיעים מכל רחבי הארץ לאתר הקדוש. במקום נערכות תפילות מיוחדות וטקסים דתיים. בימים אלה נהוג לקיים שיחות של זקני העדה ודיונים רוחניים. הדגש הוא על אחדות הקהילה, פיוס בין משפחות וקירוב לבבות.
הכרה ממלכתית והברית עם מדינת ישראל
החג מוכר על ידי מדינת ישראל כיום חג רשמי של העדה הדרוזית. לאורך השנים השתתפו בטקסים נציגי המדינה – נשיאים, ראשי ממשלה וקצינים בכירים. זאת, כאות הוקרה לברית ההיסטורית עם העדה.
הברית עם הדרוזים החלה עוד בטרם קמה המדינה, ובשנת 1957 קיבלה הכרה רשמית. מעמדם האישי של הדרוזים בישראל הוכר, והמדינה הכירה בהם כעדה דתית נפרדת מהאסלאם. דבר שלא קרה באף מדינה אחרת. מאותה שנה משרתים בני העדה הדרוזית שירות חובה בצה"ל לצד היהודים.
הממשלה תשלח נציגים
שלושה עשר חללים דרוזים, חיילי צה״ל נפלו בחרבות ברזל ומאות נוספים בשאר מערכות ישראל. אף על פי שהברית בין העדה הדרוזית לישראל חזקה ומבוססת, גם היא מכילה רגעי כאב ואכזבה, שראוי לתת להם מקום.
בשבוע שעבר, קבל רפיק חלבי – איש תקשורת בעברו והיום ראש מועצת דאלית אל-כרמל, על כך שהממשלה לא תשלח השנה נציג לטקס הזיכרון המרכזי לחללי העדה הדרוזית בבית העלמין הצבאי בעוספיא. "אין שרים, אין רגש, אין כבוד ואין יחס. נמאס מהזלזול הקנאי", כתב באכזבה ברשת X. בעקבות מחאתו, הוחלט כי שר החינוך יואב קיש ייצג את מדינת ישראל בטקס. החלטה נכונה ומתבקשת.
חגי ההתחדשות
פסח מסמל עבורנו, היהודים, את החירות. גם יום העצמאות הוא חג של חירות. שני החגים חלים באביב, התקופה שהטבע כולו מתעורר לחיים חדשים. חשוב לזכור שתחושות ההתחדשות בתקופת האביב הן אוניברסליות, והיו קיימות עוד בטרם הולדת עם ישראל.
אף שחג הנביא שועייב אינו חג חירות במובן הפשוט כמו פסח או יום העצמאות, דמותו של שועייב מגלמת חירות רוחנית ומוסרית. הוא הדריך את עמו לעבוד את האל בדרך טהורה, בניגוד לאלילים ולשחיתות שהיו סביבו, ולשאוף לשחרור רוחני ואישי.
כמו פסח ויום העצמאות, גם חג הנביא שועייב מתקיים באביב – זמן של התחדשות הטבע. ניתן לראות בו חג המבטא חירות מוסרית והתחדשות רוחנית, גם אם לא במובן הלאומי-פוליטי מובהק כמו זה שקיים בפסח וביום העצמאות.
לחזק את הברית דווקא בימים אלה
בימי החג המשותפים הללו, כמו גם ביום הזיכרון המשותף, עלינו לחזק את הברית. יהודים עם דרוזים ודרוזים עם יהודים. בימי חג אלו ובימים בהם הבדואים בדרום ובצפון, ואף ערביי ישראל בחלקם מרימים את ראשם כנגד הריבונות הישראלית על ארץ הקודש – במיוחד בימים אלו עלינו לחזק את ברית הדמים המשותפת.
מעניין מתי תיהיה פה ברית חיים במקום ברית דמים