מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) שפורסם החודש מלמד כי לאחר החילופים בצמרת צה"ל, לרבות חילופי הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר, סגן הרמטכ"ל האלוף תמיר ידעי ומפקד פיקוד דרום האלוף יניב עשור, חלה החודש בקרב הציבור היהודי עלייה ברמת האמון בפיקוד הבכיר של צה"ל.

זינוק חד לרמת אמון בת 60%
אם בחודש שעבר עמדה רמת האמון בדרג הצבאי הבכיר על 41% בלבד, החודש כבר נרשם זינוק חד לרמת אמון בת 60%. נתונים אלה משמעותיים ומעודדים, במיוחד בתקופה זו שבין יום השואה לימי הזיכרון והעצמאות, אך אסור לאף אחד שם בצמרת הצבא לנוח על זרי דפנה.
אנו מצויים בתקופה מטלטלת. ממחשבות על החורבן הנורא שפקד אותנו בשואה, בין היתר בשל חוסר היכולת להגן על עצמנו, אנו עוברים לחוש את הכאב העמוק על אובדן הלוחמים במערכות ישראל והנרצחים בפעולות האיבה. אירועי השבעה באוקטובר רק העמיקו את הצער והכאב.
עוד באותו הנושא
- אמו של בניהו סגולה הי"ד בהספד: הוא היה רציני בכל דבר שעשה, מהילדות בבית ועד שלפני החתונה ביקש להיבחן שוב על הלימוד. כבר בכיתה א' נורה בעדי עד ו"ינק מלחמות השם". השם בניהו חיבר אצלו תורה ומסירות לארץ ישראל. היא סיימה בזעקה להשם שישלח את אליהו הנביא להשלים את הגאולה
- מפקד פיקוד המרכז בשיח עם ראשי ההתיישבות: “כוחות אוגדת איו”ש נערכים לצאת לפעילות סיכולים משמעותית ופועלים למעצר כל המחבלים המעורבים בפיגוע”
- הנרצח השני מהפיגוע הבוקר רס״ן יובל עזרא, בן 27, מהרצליה, מפקד סוללה בגדוד 411, חטיבת האש של חיל התותחנים
- ראש השב"כ בזירת הפיגוע: "אני פונה לציבור שלא לקחת את החוק לידיים ולשים מבטחם בצה"ל ובשירות הביטחון הכללי שזה ייעודם ותפקידם"
בתוך הרצף הרגשי הזה, האמון בצה"ל ובמערכת הביטחון מקבל משנה תוקף. הוא אינו רק עניין של סטטיסטיקה או סקרים, אלא הוא הבסיס הקיומי שלנו כאן בארץ. בלי אמון גבוה בצה"ל קשה לדמיין כיצד אימהות ישלחו את ילדיהם לשירות קרבי ומשמעותי. בלי אמון גם מערך המילואים יתערער עד קריסה טוטאלית.
סימן להתאוששות
העלייה באמון היא אולי סימן להתאוששות מסוימת, אך היא גם מטילה אחריות כבדה על כתפי בכירי צה"ל ובראשם הרמטכ"ל. הזינוק ברמת האמון בקרוב ל-50% מבטאים את התקוות והציפיות שיש לעם מהרמטכ"ל החדש ומהיכולות שלו להוביל את צה"ל לניצחון – להכריע את חמאס, לשחרר את החטופים ולשמור על גבולות ישראל מפני כל חורשי רעתה.
אבל האמון הזה שחוזר – הוא לא צ'ק פתוח. זו הזדמנות. הזדמנות לצה"ל להוכיח שהוא השתנה ושהוא לומד ומפנים את לקחי השבעה באוקטובר. כי האמון הזה גם מחייב. הוא מחייב מקצועיות בלתי מתפשרת, הוא מחייב מוכנות אמיתית לכל תרחיש ולא רק כמטבע לשון, הוא מחייב צניעות, ובעיקר הוא מחייב רוח לחימה ואמונה גדולה.

מה לגבי אמון בממשלה
נכון, גם האמון בממשלה חשוב מאוד, אך ממשלה ופוליטיקאים ניתן להחליף בקלפי. אם הציבור לא מרוצה מממשלה מסוימת ולא סומך עליה, הוא יכול להחליפה באחת אחרת. אבל צבא לא ניתן להחליף.
על רקע יום השואה שציינו רק אתמול, הציבור הישראלי יודע שבמזרח התיכון אין למדינה שלנו הזדמנות שנייה. אם נפסיד מלחמה אחת לא נתקיים יותר. לכן הציבור הישראלי מצפה מצה"ל לנצח בשדה הקרב ולהשמיד כל אויב שניצב בדרכו. בלי זה, החזון הציוני יתמוטט.
העלייה הנוכחית באמון היא אמנם סימן מעודד. העם שלנו לא ממהר להתייאש גם לאחר אסונות גדולים. הוא הוכיח זאת בשנים שלאחר השואה עם הקמת מדינת ישראל, הוא הוכיח זאת במלחמת יום הכיפורים במעבר ממפלה לניצחון, והוא מוכיח זאת בכל יום, כבר שנה וחצי, מאז מאורעות שמחת תורה. העם עושה את שלו, עכשיו על מפקדיו הבכירים של צה"ל מוטלת חובת ההוכחה שהאמון והתקוות בהם מוצדקים.
משה ויסטוך הוא עורך מדור הדעות באתר

המטכל כמעט לא הוחלף. תכלס נשארו באותו סטייט אוף מיינד. תת רמה