שנה וחצי לאחר מתקפת הטרור הקטלנית של חמאס ב־7 באוקטובר 2023, הוצג הבוקר (ו') לתושבי קיבוץ ניר יצחק תחקיר מבצעי מקיף של צה״ל.
התחקיר, אותו סיכם אלוף פיקוד הדרום לשעבר ירון פינקלמן, משרטט תמונה קשה של כשל בהגנה על הקיבוץ, ולצידה עדויות מרגשות על אומץ הלוחמים ותושבי המקום, שנלחמו לבדם במשך שעות מול עשרות מחבלים – והצילו חיים רבים.
חדירה בשלושה גלים – ותגובה מאוחרת
מהתחקיר עולה כי כ-85 מחבלים חדרו לקיבוץ בשלושה גלים עיקריים דרך שער הכניסה הראשי, מצוידים בטילי כתף, אופנועים ונשק קל. הקרב נמשך שעות: שישה מחברי כיתת הכוננות נהרגו, חמישה אזרחים נחטפו, וכוחות צה"ל לא הצליחו להגיע לקיבוץ עד שעות אחר הצהריים – הרבה לאחר שיא ההתקפה.
ציר הזמן, העיכוב – והטנק שעצר את ההסלמה
בין השעות 06:50 ל־13:28, הקיבוץ היה בפועל ללא סיוע צבאי משמעותי, בעוד חברי כיתת הכוננות מתמודדים לבד עם גל אחרי גל של תקיפות. לפי התחקיר, רק בשעה 13:30 החלו להגיע כוחות לוט"ר ודובדבן שסייעו בסריקות ופינוי.
החלטה אחת קריטית שבלטה לטובה: מפקד פלוגת "סופה" שלח טנק מוקדם לשטח, מהלך שלדברי התחקיר צמצם את מספר המחבלים שהצליחו לחדור ואת עוצמת ההרס.
כשלים שיטתיים וניהול לקוי
התחקיר מצביע על שורה של כשלים מערכתיים – החל משרשרת פיקוד שהתפרקה, דרך היעדר תמונת מצב עדכנית, ועד לחוסר תקשורת בין הקיבוץ לצה"ל. במקביל, ריבוי מוקדי הלחימה באותו בוקר הקשה על היכולת הצה"לית להגיב בזמן, וקיבוץ ניר יצחק – שהיווה את אחד היעדים הצפוניים – נשאר לבדו במשך שעות.
הקרב לא תם – גם לא על הזיכרון
שלושה מהחטופים שוחררו בעסקת נובמבר, ושניים נוספים חולצו חיים. שניים מחברי כיתת הכוננות שנהרגו עדיין מוגדרים כחללים חטופים. התחקיר בוצע על ידי תת-אלוף (במיל') איתמר בן חיים ואלוף-משנה (במיל') איילון פרץ, וכולל עשרות ראיונות עם לוחמים ותושבים, לצד בחינת תיעוד מבצעי ומודיעיני.
לצד הביקורת הקשה על צה"ל, התחקיר מדגיש את רוח הלחימה האזרחית והקהילתית, שמנעה פגיעה חמורה אף יותר. זהו מסמך שמבקש לא רק להסביר את מה שקרה – אלא גם לוודא שמה שקרה לא יחזור בשנית.
