ב-7 באוקטובר 2023 מצאנו את עצמנו, אשתי ואני, יותר משלושים שעות בממ"ד בשדרות עם שלושה ילדים וסכין קומנדו. החוויה הזאת שלחה אותנו למסע בן שנה וחצי. מסע שכלל מילואים ארוכים, מגורים במצפה רמון, התחברות למיזם 'סוללים דרך' (ממליץ בחום למי שמעוניין בבירור וגיבוש זהות, להיכנס לקבוצות הוואטסאפ של המיזם), ולבסוף, החלטה להצטרף לקהילה הגיבורה של קיבוץ כרם שלום.
מסעודה צדקה
מה מוביל משפחה צעירה לעבור בזמן מלחמה משדרות לקיבוץ שגובל ברצועת עזה? אנסה לשתף בכמה תובנות שגיבשנו במעלה הדרך:
הַדָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת – אנחנו מי שאנחנו, רצוי להכיר ולאהוב את עצמנו. כחברים בקולקטיב המכונה 'העם היהודי', יש לנו תפקיד חשוב. ומתוך כך אחריות למלאו. הדבר קריטי להתפתחות והתקדמות העולם. וגם אם נשתעשע ברעיון לברוח מהשיוך הזה, סיכויינו קלושים, גם פרקטית וגם מהותית.
אני גלגל, צריך גלגל? – זכינו לחיות בתקופה עם דרישות ומשימות עדינות ומורכבות ביחס לדורות הקודמים. עקב כך, על כל חבר ומשפחה בחברה למצוא את המשימות המתאימות להם באופן אישי. לא הכול מתאים לכולם בכל זמן.
להקריב, לא להתקרבן – מותר ואף חשוב להקריב קורבנות (לשלם מחירים בשפה יומיומית). לא רצוי להתקרבן, לעשות דברים שלא מתאימים לי. כדברי עמיחי ויצן הי"ד, שנפל בקרב ההגנה על כרם שלום – "העולם הוא לא פייר, העולם הוא מדויק!".
מסעודה צדקה – העם חכם, והוא הריבון. מנגנונים, גורמים ופונקציות שונות המונעות בשיטתיות מרצונו ודעתו לבוא לידי ביטוי צריכות להיות מנוטרלות או מתוקנות באופן דרסטי ובהקדם. זה הבסיס המוכרח עליו אפשר להתקיים כאן ולפתח אחדות וחיבורים בין שונים.
חיבור מתוך חוזק ועוצמה – מציאות של פשרה שבה 'כולם לא מרוצים במידה שווה' כבר איננה רלוונטית ולא יכולה לעבוד. כמו שניכר מהמאורעות החברתיים בשנים האחרונות. לכן עלינו לחתור לוויכוח כנה ובירור נוקב מתוך אהבה ואמון הדדי, בין תפיסות, דעות וחלקים בעם. ולהפסיק לנסות לברוח לפשרות נבובות וקצרות טווח המבקשות לטאטא את הפערים אל מתחת לשטיח.
אין לנו ארץ אחרת
מי שלא מְסַכֵּן, לא מרוויח – להיות לוחם בקרב, משמעו לעמוד בוודאות בתנאי חוסר נוחות ואי וודאות. אבל אין משמעו להיות מצולק רגשית ופוסט טראומטי עד סוף חייך. או בכלל. אדרבא, רוב האנשים יגלו עולם שלם של התפתחות ו'צמיחה פוסט טראומטית'. תשתית ערכית מתאימה ומעגלי תמיכה יכולים להגדיל את סיכויי ההצלחה פלאים. עכשיו תעשו את ההשלכות על לגדול כילד בשדרות או בכרם שלום.
אמת מארץ תצמח – יש לנו כאזרחים פשוטים, היכולת והאחריות להשפיע על המציאות. נבחרי הציבור, כשמם כן הם, יקבלו החלטות שמוחלטות ויוחלטו על ידי העם. העם מדבר, והוא מדבר על ידי יחידים, שמרכיבים משפחות, המרכיבות קהילות וישובים.
הגיע זמן אנשי הַגְּבוּל – החיים באזורי הַסְּפָר, קריטיים לקיומה של המדינה. אנשי הַסְּפָר הזוכים לחיות באזורי הגבולות אמנם עשויים לשלם מחירים כבדים, אך מרוויחים זכויות רבות. אם במרחב חיים ונוף ייחודי, בשותפות ייעוד עם אנשים מעוררי השראה ואם בכך שכל פעולה ורגע מחייהם נטען במשמעות נוספת מיוחדת מעבר להם עצמם.
אין לנו ארץ אחרת – כמה קלישאתי, ככה נכון. כדי לקיים את יעודנו וגם כדי לחיות חיים שמחים ומלאים, אין לנו מקום אחר לחיות בו חוץ מארץ (ומדינת) ישראל.
ירדן רימון הוא מ"פ חי"ר במילואים שלחם ברצועת עזה, ופעיל במיזם 'סוללים דרך'. למעוניינים לשמוע על קליטה בקיבוץ כרם שלום (דרושות בעיקר משפחות לא דתיות) ניתן לחפש בגוגל "קליטה כרם שלום".
