ההשפעות של פוסט טראומה (PTSD) חורגות הרבה מעבר לסבל הנפשי. ועדת מומחים בין-תחומית שמינה משרד הביטחון בשיתוף ארגון נכי צה"ל מציגה מסקנה תקדימית, המאששת באופן רשמי קשר סיבתי-רפואי בין PTSD לבין שבע מחלות כרוניות שכיחות: סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי, פיברומיאלגיה, פסוריאזיס ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
הוועדה, בראשות השופטת בדימוס אל"ם מאיה הלר, כללה מומחים מתחומים רפואיים ונפשיים מגוונים ובחנה לעומק את הקשר בין הטראומה הנפשית לבין הפגיעה הגופנית המתמשכת. לפי ממצאי הוועדה, PTSD הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות אלו, עד כדי המלצה להכרה בשיעור של שליש מהנזק כמקורו בפוסט טראומה.
לוחמים שאובחנו עם PTSD היו בסיכון גבוה פי שניים ללקות במחלות
כיצד PTSD משפיע על הגוף עד כדי יצירת מחלות כרוניות? התשובה נעוצה בתגובת דחק כרונית, המגבירה את פעילות הציר ההורמונלי ההיפותלמוס – יותרת המוח – בלוטת יותרת הכליה (HPA axis) , מגבירה דלקת מערכתית כרונית ופוגעת בתפקוד התקין של מערכות שונות בגוף. מחקרים מצביעים על כך שלאנשים המתמודדים עם PTSD יש רמות גבוהות של סמנים דלקתיים, קורטיזול ואינסולין, אשר יחד מהווים קרקע פורייה להתפתחות סוכרת, מחלות לב ושבץ מוחי.
מחקר נרחב בקרב לוחמי עיראק ואפגניסטן, שכלל 666,269 משתתפים, הראה שלוחמים שאובחנו עם PTSD היו בסיכון גבוה פי שניים ללקות במחלות אוטואימוניות בהשוואה ללוחמים ללא הפרעות נפשיות. נמצא כי PTSD משפיע גם על איזון תאי החיסון ועל קיצור טלומרים, תהליך המעיד על הזדקנות תאית מואצת והגברת הסיכון למחלות כרוניות.
מחקר נוסף של אדמונדסון ו-וון קאנל מציין כי PTSD מגביר משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על עלייה בשיעור הטרשת העורקית, הסתיידות עורקי הלב ואף אירועים קרדיווסקולריים חמורים כמו אוטם שריר הלב. PTSD נקשר גם לפעילות יתר של מערכת העצבים הסימפתטית, דלקת כרונית, ושינויים בתפקוד כלי הדם, המגבירים את הסיכון למחלות לב.
הספרות המדעית ממליצה על מעקב רפואי קפדני עבור אנשים המאובחנים עם PTSD, הכולל בדיקות דם תקופתיות לניטור מדדים דלקתיים כמו CRP וIL-6 , ניטור לחץ דם, רמות גלוקוז ופרופיל שומנים. בנוסף, יש לשקול בדיקות קרדיולוגיות תקופתיות כגון בדיקות אק"ג ומבחני מאמץ לגילוי מוקדם של הפרעות לבביות נסתרות. מניעה אפשרית על ידי שילוב של טיפול נפשי-פסיכולוגי להפחתת דחק כרוני, פעילות גופנית סדירה, תזונה אנטי-דלקתית והקפדה על מעקב רפואי מתמשך.
ההמלצות של הוועדה
ההמלצות המרכזיות שהוועדה מגישה הן פורצות דרך גם במובן הארגוני וגם במובן הרפואי: ראשית, הוועדה ממליצה להקים "מסלול ירוק" להכרה רפואית וקבלת קצבה עבור מי שסובל מפוסט טראומה ואובחן עם אחת משבע המחלות הכרוניות הללו, ללא צורך בהוכחה פרטנית של קשר סיבתי רפואי. בנוסף, היא מדגישה את חשיבות הקמת גוף לאומי לניהול נתוני PTSD אשר יאפשר מחקר עמוק יותר ויסייע בפיתוח מדיניות טיפול יעילה ומתואמת.
הוועדה קוראת לשלב בדיקות סקר כחלק מהמעקב השגרתי אצל רופא המשפחה, תוך הדגשת PTSD כגורם סיכון רפואי משמעותי. ניטור לחץ דם, רמות סוכר ומדדים נוספים עשוי להוביל לזיהוי מוקדם, טיפול מונע ושיפור איכות החיים של מתמודדים רבים.
משרד הביטחון כבר אימץ את מסקנות הוועדה ומתכוון להקים צוות בין-משרדי שידאג להטמעת ההמלצות. בכך, ישראל עומדת בפני שינוי דרמטי בתפיסתה את השלכותיה של פוסט טראומה – לא רק כהתמודדות נפשית, אלא כבעיה רפואית מערכתית, הדורשת גישה אינטגרטיבית רב-תחומית.
ד"ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה ומנהלת המרכז הרב-תחומי אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
