הזדמנות לשינוי: כך אפשר לחזק את הפיקוח על ברית המילה

לאחרונה פורסם על תינוק בן יומו שנפטר, לטענת הורי התינוק, כתוצאה מרשלנות מוהל שביצע בו ברית מילה. מידי שנה בשנה מתרחשים למרבה הצער שלל מקרי רשלנות של מוהלים המבצעים ברית מילה. כך למשל, בשנת 2025 דווחו לכל הפחות 25 מקרים של סיבוכים בבריתות, חלקם קלים וחלקם חמורים, כדוגמת מקרה שהסתיים בקטיעה חלקית של עטרת התינוק.

בישראל אין חוק המסדיר את עבודת המוהלים

מילה יכולה להיעשות על ידי מוהלים מוסמכים שעבודתם מפוקחת על ידי הרבנות הראשית לישראל, או על ידי גורמים רפואיים שעבודתם מפוקחת על ידי משרד הבריאות. ואולם ישנם גם מוהלים לא מוסמכים שפועלים בשוק, שכן  אין  איסור  חוקי  על  ביצוע  מילה  ללא  הסמכה.  באתר הרבנות הראשית קיימת רשימה של מוהלים מוסמכים.

מפרוטוקולים של הועדה לפיקוח על מוהלים ברבנות הראשית לישראל עולה תמונה על טעויות שביצעו מוהלים. הועדה לפיקוח על מוהלים מוסמכת לנקוט סנקציות נגד מוהל, לרבות שלילת הסמכתו כמוהל והסרת שמו מרשימת המוהלים המוסמכים המתפרסמת על ידה מעת לעת. אלא שכאמור, החוק בישראל לא אוסר על מוהלים שאינם מוסמכים לבצע בריתות, ולכן גם מוהל שרשיונו נשלל – יוכל להמשיך לפעול, ולעבוד כמוהל, ללא רישיון.

פורסמו שלל מקרים עצובים של תינוקות, אשר ברית המילה הותירה אותם עם נכויות קשות. כך למשל, בנם של רבקה ומאיר (השמות בדויים), שברית המילה שלו הפכה לאסון. השניים זכו להביא לעולם בן בכור, ובהתרגשות רבה הזמינו מוהל על מנת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. אלא שיום השמחה הפך לתוגה גדולה. המוהל כשל במלאכתו. תינוקם הזעיר של רבקה ומאיר, בן 8 ימים בלבד, אושפז ביחידה לטיפול נמרץ לאחר שלקה בזיהום חמור ובדלקת קרום המוח בעקבות ברית המילה שלא בוצעה כראוי.

למרבה הצער, מקרים כאלה אינם נדירים. מידי שנה מדווחים מקרים רבים של סיבוכים רפואיים בעקבות ברית מילה. חלק מהמקרים מסתיימים "רק" באישפוז ממושך והתערבויות כירורגיות. אך מקרים אחרים מסתיימים בגרימת נזקים ונכויות צמיתות קשות לתינוקות בני יומם.

לרבקה ומאיר התגלה, כי המוהל שהזמינו למול את בנם אינו מוסמך למול. ואולם נכון להיום, בישראל אין צורך בהיתר רשמי כדי למול, ואין חובה בדין לקבל הסמכה כרופא או כמוהל בטרם יעסוק אדם במילה.

בישראל פועלים שלושה סוגי מוהלים

הקבוצה  הראשונה –  המוהלים שהם רופאים – כפופים לדיני הרפואה, המסדירים את פעולתם ומפקחים עליהם.

הקבוצה  השניה –  הם מוהלים מוסמכים, שעברו הכשרה הן בתחום הכירורגי והן בתחום ההלכתי ועברו את הבחינות בתחום. מוהלים אלה מוסמכים על ידי וועדה בינמשרדית – של משרד הבריאות והרבנות הראשית, וזו אף מפקחת על עבודתם. הוועדה הבינמשרדית הינה וועדה וולונטרית, ואינה מפקחת על עבודת מוהלים שאינם נמנים על חבריה.

הקבוצה  השלישית –  הם מוהלים  שאינם  רופאים  ואינם  מוהלים  מוסמכים. הקבוצה השלישית מונה אלפי מוהלים, שאינם מוסמכים ועוסקים במילה למרות העדר הסמכה. מוהלים אלה פועלים ללא פיקוח כלשהו.

סומכים על כישורי הרופא

טענתם של רבקה ומאיר כלפי המוהל שביצע ברית מבלי שתהיה לו הסמכה – נדחתה. בתי המשפט קבעו, שגם אם המוהל לא אחז בתעודת הסמכה תקפה – אין בכך כדי להוות רשלנות, כאשר החוק הישראלי אינו מחייב הסמכה למוהל.

אך בכך לא נסתם הגולל על טענות ההורים. גם ללא חובה לאחוז בתעודת הסמכה – מחוייב המוהל שלא לפעול ברשלנות. כך, אם יוכיחו רבקה ומאיר שהמוהל בעניינם פעל ברשלנות – היו יכולים לקבל ממנו פיצוי על הנזקים העצומים להם גרם.

בתי המשפט קבעו, כי אין לראות במוהל המבצע ברית מילה, כקיום מצווה דתית, כמי שעוסק ברפואה, וכי בביצוע מילה – אין המוהל מבצע פעולה רפואית.
לעומת זאת ביצוע מילה בידי רופא מהווה פעולה רפואית כמשמעה בפקודה, המבוצעת במסגרת עיסוקו הרפואי של הרופא. הטעם המרכזי לכך הוא כי הורים הפונים לרופא לצורך מילת בנם עושים כן עקב הסתמכותם על כישוריו הרפואיים של הרופא.

מוהל הפועל ברשלנות בביצוע מילה יישא באחריות לנזק, והוא הדין ברופא המתרשל בביצוע מילה וגורם לנזק. אלא שאמת-המידה להכרעה בשאלת קיומה של רשלנות אינה זהה בשני המקרים. חובת הזהירות המוטלת על רופא נגזרת מרמת הכישורים המקצועיים של רופא סביר מסוגו, ובהפרתה של חובה זו יש משום רשלנות רפואית. על מוהל שאינו רופא אין מוטלת חובת זהירות זהה לחובתו של רופא. מוהל יחויב באחריות בשל רשלנות אם הפר את חובת זהירותו כמוהל.

מוהל הפועל ברשלנות בביצוע מילה יישא באחריות לנזק, אם יוכח כי הפר את חובת זהירותו כמוהל. בתי המשפט קבעו, כי מוהל חב בחובת זהירות כלפי הנימול, ואחראי לתוצאות מזיקות שנגרמו לנימול עקב חריגתו מרמת המיומנות הסבירה בביצוע מעשה המילה. כך למשל, באחד המקרים פסק בית המשפט פיצויים בסך של כחצי מיליון שקלים לקטין שנגרמה לו נכות עקב רשלנות בברית המילה.

למנוע את המקרה הבא

במקרה של רבקה ומאיר חפצו הללו לעשות כל שביכולתם על מנת שהמקרה החמור שקרה לבנם – לא יקרה לתינוקות אחרים. רבקה ומאיר לא הסתפקו בתביעה אזרחית כלפי המוהל, והגישו גם תלונה למשטרת ישראל, על מנת שיוגש נגדו כתב אישום והוא יורשע בפלילים.

בהתאם לדיני העונשין, מי שנותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה – דינו מאסר שלוש שנים.

בתי המשפט קבעו, כי ברית מילה אינה בבחינת טיפול רפואי, ולא ניתן להחיל עליה את פקודת הרופאים ומכוחה לבסס נגד המוהל עילה של רשלנות רפואית. יחד עם זאת קבעו בתי המשפט, כי ברית מילה נופלת לגדר המונח "טיפול כירורגי". לכן, מי שיבצע ברית מילה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה – עלול לעמוד לדין פלילי בעבירה שעונשה 3 שנות מאסר.

במקרים שונים קבעו בתי המשפט, כי ברית המילה נופלת לגדר "טיפול כירורגי", ועל כן אם יוכח שהמוהל פעל ללא מיומנות סבירה בביצוע ברית מילה ניתן להרשיעו בעבירה שיוחסה לו.

כך למשל, הורשע מוהל שלקח על עצמו לבצע ברית מילה שהוא טיפול כירורגי שעלול לסכן חיי אדם או בריאותו, מבלי שהיתה לו מיומנות סבירה לכך.

רבים מעדיפים לבצע את ברית המילה באמצעות מוהל-רופא, כירורג או אורולוג, בבית חולים או במרפאה, ולמצער על ידי מוהל מורשה בהתאם לרשימת המוהלים המורשים המתפרסמת על ידי הרבנות הראשית.

יצויין, כי כבר לפני כ- 15 שנה המליץ בית המשפט העליון להסדיר בחקיקה את העיסוק בברית מילה. ביהמ"ש העליון קבע, שהסדרי הפיקוח הוולונטרי על פעילות המוהלים רחוקים מלהניח את הדעת, וכי לא ניתן להתעלם מהסיכונים בעלי אופי רפואי הכרוכים במעשה המילה. כך, ראוי להסדיר בחקיקה את העיסוק בביצוע ברית מילה, וזאת לא נעשה עד עצם היום הזה.

בעבר אף הוגשו מספר הצעות חוק שנועדו להסדיר את פעולתם של מוהלים בישראל, אבל אף אחת מהן לא קודמה ולא הבשילה לחוק. הצעת החוק האחרונה הינה הצעת חוק המוהלים, התשע"ד – 2014, שהוגשה גם היא במטרה להסדיר את פעילותם של מוהלים.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, הם עו"ד בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה, דיני ביטוח ונזיקין ורשלנות רפואית