שנה חלפה מאז נפצעתי קשה בג'באליה כחלק מהלחימה יחד עם חבריי לסיירת הצנחנים. מאז אני עובר תהליך שיקום ארוך ומורכב. למרות הפציעה ותהליך השיקום הארוך אני מרגיש שהמלחמה שלנו, הפצועים, עוד לא הסתיימה. יש לנו אחריות לתת גב לחברינו, איתם לחמנו כתף לכתף, ובימים אלו עדיין נמצאים בחזית. עלינו מוטל לזעוק את זעקתם.
מי שרוצה מים שיצא לאזורים ההומניטריים המוגדרים
אני כותב מנקודת מבט של מי שראה את המלחמה מקרוב, של מי שחווה על בשרו את המחיר הכבד שהיא גובה. אתמול (א') פורסם כי בכוונת הצבא והממשלה להמשיך לספק מים לשטחים בשליטת חמאס גם במהלך התמרון. החלטה זו היא לא פחות מהפקרת חיי חיילינו.
בימים אלה, כשחבריי עומדים להיכנס לתמרון נוסף ברצועת עזה במסגרת מבצע מרכבות גדעון, אני חש חובה מוסרית לזעוק: אסור להזרים מים לשטחי האויב בזמן הלחימה!
כשאתה מזרים מים לשכונה שבה מתבצע תמרון קרקעי, אתה למעשה מאפשר למחבלים להמשיך להילחם. אתה נותן להם את המשאב הבסיסי ביותר שמאפשר שרידות בשדה הקרב. יתרה מכך, אתה מבטל את אחד הכלים האפקטיביים ביותר ליצירת הפרדה בין אוכלוסייה אזרחית לבין לוחמי החמאס – מי שרוצה מים, שיצא לאזורים ההומניטריים המוגדרים.
חבריי הלוחמים הם אלה שעלולים לשלם את המחיר
בפגישתנו עם ראש הממשלה בשבוע שעבר, הבטיח לנו נתניהו במפורש כי סיוע יינתן אך ורק דרומית לציר מורג, באזורים שבשליטת צה"ל. כעת נראה שהבטחה זו עומדת להיות מופרת, וחבריי הלוחמים הם אלה שעלולים לשלם את המחיר.
אני יודע על מה אני מדבר. ראיתי את הלחימה מקרוב. חוויתי את הרגע שבו כדור או רסיס פוגע בגופך. שמעתי את זעקות הפצועים. ליוויתי חברים לקבורה. אני יודע שכל החלטה שמקלה על האויב, שמאפשרת לו להמשיך להילחם, גובה מחיר בדם חיילינו.
ניצחון אמיתי דורש החלטות קשות
לכן אנחנו דורשים, אני והחברים שלי שנפצעו, שכל סיוע, כולל מים, יינתן אך ורק למי שיצא משטחי הלחימה אל האזורים ההומניטריים. זו לא אכזריות אלא אחריות. זו לא הפרת הדין הבינלאומי אלא הגנה על חיי לוחמינו.
אסור לשלוח את חברינו החיילים להיפצע ולהיהרג לשווא. אלו הרגעים האחרונים לוודא שהפעם הולכים לניצחון והכרעה מלאה. ניצחון אמיתי דורש החלטות קשות, ואחת מהן היא פשוטה – אין לתת מים לחמאס בזמן שחיילינו נלחמים בו!
תנו לצבא את הכלים לנצח
לסיום, אני קורא לכל מי שיושב במשרדים ממוזגים ומדבר על "מחויבות הומניטרית", אני מזמין אתכם לבוא ולהסתכל בעיניים של חבריי הלוחמים. הסבירו להם למה אתם מוכנים לסכן את חייהם. הסבירו למשפחות השכולות למה הקורבן של יקיריהן לא מספיק חשוב עבורכם.
לא ניתן שדמם של חיילינו יהיה הפקר. אני קורא לכם, מקבלי ההחלטות – תפסיקו את הזרמת המים לשטחי האויב. תנו לצבא את הכלים לנצח.
סמל יותם אסבן הוא לוחם סיירת צנחנים לשעבר שנפצע באורח אנוש בלחימה בג'באליה במאי 2024. יותם הוא ממקימי פורום פצועי המלחמה למען הכרעה.
