לבנון מבצעת בימים אלו מהלך שעשוי להשפיע על מאזן הכוחות במזרח הים התיכון. לפי דיווחים בתקשורת הטורקית היום (א'), הסכם ימי שנחתם בין ביירות לקפריסין והביקור הרשמי של נשיא לבנון ג'וזף עאון בניקוסיה אינם רק צעדים כלכליים, אלא חלק מהתקרבות אסטרטגית לציר המערבי שעשוי לשרת גם אינטרסים ישראליים מובהקים.
ההסכם הימי ומה שעומד מאחוריו
ההסכם בין לבנון לקפריסין מגדיר גבולות ימיים ומבהיר את אזורי האחריות לחיפושי גז ונפט. מבחינת ביירות, מדובר בניסיון למשוך חברות אנרגיה בינלאומיות ולהיחלץ מהמשבר הכלכלי החריף שבו היא נתונה. קריסת שירותים ציבוריים, מחסור חמור בחשמל ושחיקה ביכולת המשילות דוחפים את ההנהגה הלבנונית לחפש מקורות הכנסה עתידיים, גם אם רחוקים.
עם זאת, לפי הדיווח, ההסכם אושר בהחלטת ממשלה בלבד, ללא אשרור פרלמנטרי מלא, מה שעורר ביקורת פנימית בלבנון. מעבר לשאלות החוקתיות, המשמעות המדינית של המהלך מתבררת במהירות.
פנייה מערבה והתנתקות מצירים ישנים?
מאז חילופי השלטון בלבנון בתחילת 2025, הממשלה החדשה פועלת לחיזוק הקשרים עם ארצות הברית ועם מדינות האיחוד האירופי. קפריסין היוונית, המשמשת גשר בין מזרח הים התיכון לאירופה, הפכה לשער המרכזי של לבנון למערב.
לפי הדיווח הטורקי, המסר לביירות ברור: שילוב בסדר האזורי שמובילות אירופה וארה"ב יביא סיוע כלכלי ולגיטימציה בינלאומית. סדר זה כולל גם את ישראל, יוון וקפריסין, הפועלות בשנים האחרונות בשיתוף פעולה הדוק בתחום האנרגיה.
טורקיה נדחקת החוצה – המשמעות הישראלית
באנקרה עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות. ההסכם הלבנוני-קפריסאי נחתם ללא מעורבות קפריסין הטורקית, ומחזק מסגרת אזורית שבה טורקיה מודרת. מבחינתה, שיתופי הפעולה האנרגטיים במזרח הים התיכון הפכו לכלי גיאו-פוליטי, ולא רק כלכלי. הצטרפות לבנון למבנה הזה מצמצמת את מרחב ההשפעה הטורקי ומעמיקה את הקיטוב האזורי.
מנקודת מבט ישראלית, מדובר בהתפתחות חיובית. ישראל כבר מהווה שחקן מפתח בציר האנרגטי של מזרח הים התיכון, לצד קפריסין ויוון, בגיבוי אמריקאי. התקרבות לבנון לאותו ציר מחזקת את היציבות האזורית בתחום האנרגיה ומפחיתה את יכולתה של טורקיה לערער על הסדר הקיים.
יתרה מכך, בדצמבר 2025 התקיימו פגישות אזרחיות וטכניות בין נציגים לבנונים וישראלים בנאקרה, בתיווך אמריקאי. אף שהוגדרו כמוגבלות, הצטברותן מצביעה על תהליך הדרגתי של תיאום אזורי, ללא הכרזה רשמית על נורמליזציה.
חיזבאללה שותק, בינתיים
חיזבאללה לא הביע התנגדות פומבית להסכם עם קפריסין ולא חסם את המגעים האזרחיים. לפי הדיווח, מדובר בשתיקה מחושבת. הארגון נמנע מעימות ישיר כדי לא להצטייר כמי שחוסם פתרונות כלכליים, במיוחד על רקע לחצים פנימיים גוברים סביב סוגיית פירוק הנשק. עם זאת, הוא ממשיך לראות בקפריסין חלק ממערך מערבי ביטחוני, והחשדנות נותרת בעינה.
יצוין כי המהלך הלבנוני משתלב במגמה רחבה יותר: בימים האחרונים דווח כי ישראל וקפריסין מתקדמות להסכם שותפות לפיתוח מאגר הגז המשותף אפרודיטה-ישי. ההסכם המתגבש נחשב לנדבך נוסף בביסוס הציר האנרגטי האזורי, ומחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית.
