בעיתון הלבנוני אל-אח'באר פורסמה היום (ב') כתבה הסוקרת את תוכנית החומש החדשה של הרמטכ"ל אייל זמיר, הכוללת הפקת לקחים מהמלחמה האחרונה ועיקרה הוא הנחת היסוד שמלחמה יכולה לפרוץ בכל רגע. בעיתון הלבנוני כינו את התוכנית "חזרה לאסטרטגיה של בן גוריון, במבנה מודרני", ותהו כמה זמן היא תחזיק מעמד כאשר השקט יישאר.
כאמור בעיתון הלבנוני, את הדברים הציג זמיר בכנס "מפקדי העורף", שם הדגיש כי צה"ל נדרש להיערך לתרחיש הייחוס המחמיר ביותר. לדבריו, הלקחים מאירועי 7 באוקטובר מחייבים מעבר מתפיסה של בלימה והמתנה – לגישה יוזמת, והתקפית ולמוכנות מתמדת. "לא תהיה עוד בלימה", הבהיר.
כוננות מתמדת
כמקובל עם כניסת רמטכ"ל חדש, זמיר גיבש תפיסה רב-שנתית שתהווה את ליבת בניין הכוח של הצבא. אם בעבר אושרו "תוכנית גדעון" ו"תנופה", הרי שכעת מדובר בעדכון יסודי של כללי המשחק, לאחר שהוכח כי הסתמכות על מודיעין והתרעה לבדם אינה מספקת מול איומים מורכבים.
עוד נכתב כי האסטרטגיה החדשה מניחה באופן מתמיד אפשרות של מתקפה מתואמת ורחבת היקף – מטילים ארוכי טווח, דרך פשיטות קרקעיות ועד אי-שקט פנימי. בהתאם לכך, הוחלט להעלות את רמות הכוננות בגבולות לרמה חסרת תקדים, גם בשגרה, ולחזק באופן קבוע את קווי ההגנה בעזה, לבנון, יהודה ושומרון ורמת הגולן.
"סדרה של צעדים מעשיים"
במסגרת השינוי בוטלה לחלוטין מדיניות צמצום הכוחות בחגים – תקופה שבעבר כונתה "הדממה" – והוחמרו נהלי הכוננות, כולל בדיקות מוכנות ליליות ותרגילי פתע תכופים. אחד הביטויים הבולטים לכך הוא תרגיל "שחר", שנערך ללא התרעה מוקדמת, ובחן את יכולת המעבר המיידית משגרה לחירום. "ישראל הבינה כי הסתמכות אך ורק על מודיעין והתרעה מוקדמת אינה מספיקה עוד", נכתב באל-אח'באר. "וכי עליה לשפר את מוכנותה מסביב לשעון. לכן, אחת ההחלטות הראשונות של זמיר הייתה לבטל את המסורת של הורדת רמות המוכנות בחגים, נוהג שהיה נהוג בעבר. חקירות גילו כי אחד הכשלים של מבצע ה-7 באוקטובר היה נוכחותם של חיילים שהוקצו להגנה על הגבולות שהיו בחופשה".
לצד המאמץ הצבאי, זמיר שם דגש מיוחד על העורף האזרחי, אותו הגדיר כ"מפתח להצלחה". חיזוק הרשויות המקומיות, שיפור מקלטים, מערכות התרעה והכשרת הנהגות עירוניות – כולם נתפסים כחלק בלתי נפרד מההיערכות למלחמה הבאה. "ישראל לא רק הכריזה על השינוי התיאורטי, אלא תרגמה אותו לסדרה של צעדים מעשיים לשיפור מוכנות צבאה בכל הרמות", כתבו בלבנון. "ובראשן תרגילי פתע לבחינת יעילות ההכנות. בהקשר זה, באוגוסט האחרון הושק תרגיל הפתע רחב היקף "שחר", בפיקוחו של זמיר. ראוי לציין כי היחידות לא קיבלו הודעה מראש. מפקדי הצבא קיבלו הודעה על מתקפה מקיפה מדומה ממספר צירים, במטרה להעריך את מהירות התגובה, יכולות קבלת ההחלטות ואת היכולת לעבור משגרה למצב חירום תוך רגעים. אנשי צבא עצמאיים עקבו אחר ביצועי המפקדים, זמני התגובה ואיכות ההחלטות שהתקבלו".
העורף הישראלי
בעיתון הלבנוני המשיכו ותיארו את המצב בעורף הישראלי: "באשר ל'חברה האזרחית' ולחזית העורפית, עימותים אחרונים, ובמיוחד מלחמת עזה ב-2023 ומלחמת איראן ב-2025, הוכיחו כי יכולתם של אזרחים להישאר איתנים ולפעול לפי הוראות מפחיתה את מספר הנפגעים ומסייעת לצבא לבצע את משימותיו ללא הפרעה. בהתאם לכך, הממשלה והצבא יזמו תוכניות להכשרת האוכלוסייה בהתמודדות עם מצבי חירום ומלחמות פתע, תוך חיזוק התשתית האזרחית להגנה. כמו כן נערכו סדנאות וקורסי הכשרה לראשי ערים ולצוותים עירוניים בנושא ניהול משברים בזמן מלחמה, כולל עדכון תוכניות חירום בכל עיר ועיירה וביצוע תרגילי סימולציה של הפצצות ופינוי ברמה המקומית".
