אריאל קאנג, מטיילת מטייוואן, הגיעה לאיראן כדי להתרשם מהמסורת המקומית. במהלך שהותה נקלעה למלחמת ישראל – איראן. אריאל מספרת על החוויה מלב המלחמה, העשן בטהראן, קולות הירי והחסימות בדרכים. "לא היה לי מושג שהתחילה לחימה. קיבלתי הודעות מחברים, אבל הרחובות נראו רגועים", סיפרה.

רק כעבור יומיים הבינה את חומרת המצב
על אף התקיפות, קאנג מתארת שגרה יחסית בעיר איספהאן: חנויות וסופרמרקטים היו פתוחים, רק שהתנועה הייתה דלילה יותר. רק כעבור יומיים, כשישבה עם משפחת המארחים שלה וצפתה בטלוויזיה, הבינה את חומרת המצב.
היינו המומים למראה התקיפות
"היינו בהמומים למראה התקיפות" סיפרה. "המארחים אמרו שייתכן ששדה התעופה ייסגר. הייתי שם לבד, ולא ידעתי מה לעשות". למרות המתיחות, היא לא נבהלה. "שמעתי שהמטרות הן הממשלה, לא האזרחים. אז לא פחדתי יותר מדי", אמרה.
עוד באותו הנושא
- החות'ים פתחו הבוקר בתקיפות נרחבות בסעודיה, כולל שיגור טילים לעבר ערים מרכזיות כמו ג'דה ויאנבוע, וגרמו לשריפות באזורים שונים
- חיל האוויר הסעודי תקף את המתחם הממשלתי במחוז ח'דיר שבמחוז תעז שבתימן, ישנם דיווחים על נפגעים במקום
- העיתונאית והפילוסופית הצרפתייה פגי סאסטר תוקפת בחריפות במגזין Le Point את קריאות השמאל להחרים את 'פאודה'
- עיתון פח: מחקר חדש ויוצא דופן בהיקפו, שבוצע על ידי פרופ' אדיאל פינקר מאוניברסיטת ייל, חושף הטיה עמוקה, מבנית ושיטתית לרעת ישראל בסיקור המלחמה בעזה בעיתון ה"ניו יורק טיימס". המחקר, שהתפרסם בכתב העת האקדמי היוקרתי Studies in Conflict & Terrorism, מבוסס על ניתוח כמותני ואיכותני מדוקדק של 1,559 כתבות חדשותיות שפורסמו בעיתון בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-7 ביוני 2024

קולות ירי כל עשר דקות
ב-15 ביוני, תוך כדי המלחמה, יצאה קאנג באוטובוס לטהראן. שוטר עצר את הרכב לבדיקה, וביקש ממנה לחבוש כיסוי ראש. כשהתקרבה לעיר, ראתה עשן שחור מיתמר. "זה הפחיד אותי", הודתה.
כשהגיעה לתחנת אוטובוס בטהראן – שמעה קולות ירי כל עשר דקות. "אישה אחת צרחה בתחנה. אני דווקא נשארתי רגועה."

שישראל משתמשת בוואטסאפ לאיתור מטרות
במהלך שהותה נחשפה לדיווחים בתקשורת האיראנית על כך שישראל משתמשת באפליקציית וואטסאפ לאיתור מטרות. בעקבות זאת קראו כלי התקשורת לאזרחים למחוק את האפליקציה.
קאנג סיכמה את החוויה כחוויה בלתי נשכחת – מסע שנפתח כסקרנות תרבותית ונגמר בתחושת השתאות מול מציאות אזורית סוערת. היא לא ציפתה להיקלע ללבו של עימות צבאי, אבל דווקא מתוך חוסר הוודאות הרגישה קרובה יותר להבנה של המורכבות, הפחד – וגם הכוח השקט של מי שחי בצלו של עימות מתמשך.


