המלחמה, עם כל מה שהיא מביאה איתה, לא רק פוגעת בחללים שנפלו, אלא גם משאירה חותם כבד על הלוחמים שנשארים מאחור. אחד הקשיים הגדולים ביותר שעמם מתמודדים חיילים הוא היכולת להתאבל ולכאוב את נפילתם של חבריהם בזמן אמת. מדובר במאבק פנימי מורכב – בין הצורך להילחם ובין הצורך להרגיש את הכאב ולתת לו מקום.
כמו בכל מצב של אובדן, החיילים שמתמודדים עם הטרגדיה של אובדן חבר, נאלצים להתמודד עם תחושת חוסר אונים ועם צורך להמשיך קדימה, גם כשהלב שבור. בעוד שבעולם האזרחי, יש מקום ברור לאבל ולתהליך ההתמודדות, במהלך מלחמה החיילים מוצאים את עצמם בקונפליקט פנימי – בין להרגיש את הכאב לבין להישאר ממוקדים במטרה הקרבית.
משימת החיים
השכול בקרב חיילים, ובמיוחד במהלך מלחמה, לא תמיד זוכה להכרה ציבורית כמותה יש בשכול של המשפחות השכולות. בעוד שהחיילים נותרים תחת הלחץ של המשימה, תחושת האובדן נשארת עמוק בליבם, ולעיתים קשה להוציא אותה החוצה. ההכחשה של החיילים, הניסיון לדחוק את הכאב הצידה כדי להמשיך במשימות הקרב, היא חוויה ששום אובדן לא יכול להקל עליה.
עוד באותו הנושא
- כוחותינו חיסלו מחבל חמאס שלקח חלק בחטיפת נורית קופר, עמירם קופר ז"ל ואלכסנדר דנציג ז"ל
- כוחותינו חיסלו מחבל גא"פ שפיקד על חטיפת ענבר הימן ז"ל ממסיבת הנובה
- חיל האוויר שיגר מיירטים באזור אילת בעקבות ירי לעבר ירדן
- צה"ל תקף מהאוויר וחיסל צלף ובכיר מוביל בארגון הג'יהאד האסלאמי במרכז עזה ושל בכיר במטה המבצעים של חמאס בצפון הרצועה לאחר שהשניים היוו איום מיידי על הלוחמים בשטח
הסיפור של 7 הנופלים שהותרו לפרסום בשבוע שעבר בעזה – גיבורי ישראל שמסרו את חייהם למען המדינה – הוא סיפור של כאב שאי אפשר להכיל במילים. כל אחד מהם היה חבר, אח, מפקד – וכולם נעלמו בבת אחת. הלוחמים שנשארו מאחור לא תמיד יכולים להתאבל בצורה חופשית, כפי שהיו רוצים. הם נדרשים להמשיך, אבל בליבם הפצעים לא מגלידים.

נותנים תמיכה – משימה לא פחות קשה
החיילים הללו לא תמיד מרשים לעצמם לבכות, ולא תמיד יש להם את המקום לבטא את רגשותיהם. בעוד המשפחות השכולות מקבלות תמיכה, החיילים רבים מהם מוצאים את עצמם לבד, מנסים להתמודד עם הכאב בשקט, ונותרים עם תחושת בידוד שמקשה עוד יותר עליהם.
ההבנה, שאנחנו לא רק צריכים להילחם כדי להגן על המדינה, אלא גם ללמוד איך לתת מקום לכאב ולחיות עם הזיכרון של חברים שנפלו – זו משימה לא פחות קשה. צריך להקים יותר מערכות תמיכה לחיילים, כך שלא יצטרכו להתמודד עם האובדן לבד. עלינו להבין שגם הם, כמו משפחות השכול, צריכים זמן ומקום לאבל ולכאב. הם לא פחות פגועים, הם פשוט לא תמיד יכולים להרגיש את זה בזמן אמת.

כאשר נזכור זאת, נוכל להיות שם לא רק עבור המשפחות השכולות, אלא גם עבור החיילים, כדי שיזכו לתמיכה ואהבה, כזו שתאפשר להם להתמודד עם מה שקרה, לא רק לשכוח ולחזור לשדה הקרב.
גיא יעקובי, הוא מנהל אגף נוער, צעירים ובוגרים בעמותת "משפחה אחת" – הארגון הלאומי לטיפול במשפחות שכולות בישראל


זה נכון
כואב הלב על חיילנו,ילדנו ,שצריכים לשאת על גבם את שכול חבריהם ולהמשיך במשימה