בשנות ה־30 של המאה הקודמת, ספינות האוויר נחשבו לשיא החדשנות. הן שטו באוויר בשקט אלגנטי, חצו אוקיינוסים בנוחות, והציעו לנוסעים חוויה אמיתית. ספינת האוויר "LZ-129 הינדנבורג", שנבנתה על ידי חברת צפלין, הייתה פאר הטכנולוגיה הזו. גרמניה הנאצית השתמשה בספינה כדי להפגין עוצמה – לא רק מול גרמניה, אלא מול העולם כולו. אבל זה לא הלך כמצופה.
ארצות הברית סירבה למכור הליום לגרמניה
הינדבורג נבנתה בשנים 1931–1936, וטסה לראשונה ב־4 במרץ 1936. גופה נבנה מסגסוגת אלומיניום חזקה וקלת משקל. אורכה המרשים – 245 מטר – וקוטרה 41 מטר, הפכו אותה לכלי הטיס הגדול ביותר בזמנה. היא הכילה כ־200 אלף מטר מעוקב של גז מימן שחולק ל־16 תאים נפרדים, והונעה על ידי ארבעה מנועי דיזל של מרצדס-בנץ, כל אחד מהם בעוצמה של 1,200 כוחות סוס. המהירות המרבית: 135 קמ"ש. היו בה תאי שינה פרטיים, טרקלין, חדר אוכל וחלונות פנורמיים ונוכחות.

במקור תוכננה הספינה להשתמש בגז הליום הבטוח יותר, אך בשל סירובה של ארצות הברית למכור הליום לגרמניה, נאלצו המהנדסים להשתמש במימן – גז דליק ביותר. למרות זאת, היא צוידה באמצעי בטיחות מרשימים, כולל אפילו חדר עישון מדוחס אוויר.
עוד באותו הנושא
- הופסקה זמנית תנועת הרכבות בין תל אביב ולוד בגלל תקלה נקודתית ברשת החשמול
- טראמפ לאחר הפגישה עם נשיא לבנון: "מורה לאפשר טיסות ישירות ללבנון"
- חשד לאירוע לאומני בלונדון: רכב שירות פגע במטוס ישראייר, הטיסה בוטלה
- מיליארד שקלים לכבישי גישה ביו"ש: הממשלה אישרה הצעת החלטה לתקצוב של 1.075 מיליארד ש"ח שיחולקו בין משרדי התחבורה והביטחון בפריסה לשלוש שנים
בשנת פעילותה הראשונה, 1936, נשאה הינדנבורג כ־2,800 נוסעים ו־160 טון מטען, בטיסות שהגיעו עד לארצות הברית וברזיל. ביולי 1936 רשמה הישג נדיר: חצייה כפולה של האוקיינוס האטלנטי בפחות משישה ימים. חודש לאחר מכן, הופיעה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין. היא טסה מעל האצטדיון ומניפה את הדגל האולימפי לכבוד הגעתו של הקנצלר הגרמני אדולף היטלר.
טיסה אחת שינתה את עולם התעופה
ביום חמישי ה־6 במאי 1937, בעת נחיתה בלייקהרסט, ניו ג'רזי, משהו השתבש. גז המימן הדליק, ששימש להנפה – התלקח. בשעה 19:21, בתוך 34 שניות, גוף הספינה קרס ונשרף. בשריפה נספו 13 נוסעים, 22 אנשי צוות וחייל אחד מצוות הקרקע. 23 נוסעים ו-39 אנשי צוות אוויר נותרו בחיים. האסון תועד בצילומי חדשות נדירים, והוקלט בשידור חי על ידי כתב הרדיו הרברט מוריסון, שהתחנן בקול שבור: "Oh, the humanity!".

מבחינה סטטיסטית נחשבו ספינות האוויר לבטוחות יחסית, אולם הינדנבורג שילמה את המחיר על נקודת תורפה נסתרת: הצטברות חשמל סטטי. במהלך הטיסה נטען גוף הספינה בחשמל, אך המטען התחלק באופן אחיד ולא יצר סכנה מיידית. כשהורדו כבלי העגינה הרטובים לקראת הנחיתה, הפוטנציאל החשמלי של השלד המתכתי התאפס – אך לא זה של החלקים הלא־מוליכים. כך נוצר ניצוץ חשמלי בין חלקים שונים בגוף הספינה, שהצית את גז המימן הדולף.
למרות שמרבית תאונות ספינות האוויר עד אז נגרמו ממזג אוויר קיצוני, דווקא האסון הזה, שתועד בסרטונים ובשידור חי ברדיו, הפך לנקודת שבר תודעתית. הציבור הזדעזע, ומיד לאחר מכן החלה ירידה דרמטית באמון בטכנולוגיית ספינות האוויר. פרויקטים עתידיים בוטלו, והחברות נטשו את הרעיון. לעומת זאת, טכנולוגיית המטוסים שבעבר נראתה מסוכנת יותר – הפכה בהדרגה לעמוד השדרה של עולם התעופה. בתוך עשור, עידן שלם נגמר ונפתח עידן חדש ומהיר הרבה יותר.
צפו בתיעוד מ־1937:
ומה הקשר ללהקה הבריטית "לד זפלין"?
בשנת 1969 להקת לד זפלין פרצה עם אלבום בכורה דרמטי. על עטיפתו – אותה תמונה היסטורית של ההינדנבורג בוערת. גם שם הלהקה, שנבע מהלצה על פרויקט ש"יתרסק כמו בלון עופרת" (Lead Zeppelin), הפך לחזון של עוצמה. הלפיד שהחזיקה ההינדנבורג הפך ללהבה חדשה ובלתי נשכחת.
ב־2003, ערוץ המוסיקה האמריקני, "VH1", דירג את האלבום במקום ה-44 ברשימת האלבומים הגדולים ביותר.
