למרות הצלחה ניסיונית, שהציגה ביצועים ואמינות גבוהים יותר מאשר מרכזי נתונים יבשתיים, החליטה מיקרוסופט לסגור את הפרויקט. הסיבות המדויקות אינן ידועות, אך ייתכן שהן קשורות לאתגרים טכניים, מורכבות תפעולית או עלויות גבוהות.
אחד היתרונות אשר עלו מהניסוי הוא יחס השבתת השרתים. במעמקי הים, שישה שרתים בלבד הושבתו מתוך למעלה מ-800 השרתים אשר הוטבעו בים, מספר המסמל כ-0.7% מסך השרתים בים. לעומת זאת, בחוות שרתים דומה על היבשה אשר פעלה במקביל, כ-5.9% מהשרתים שבקו, מספרים שמראים על רמת אמינות גבוהה בהרבה בחוות השרתים הימית.
היתרונות הפוטנציאליים של מרכזי נתונים תת-ימיים:
• סביבה יציבה: תנאי המים התת-ימיים יציבים יותר ומוגנים מפני אירועי מזג אוויר קיצוניים, רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים.
• קירור יעיל: טמפרטורת המים הנמוכה מאפשרת קירור יעיל יותר של מערכות המחשוב, דבר שחוסך באנרגיה ומאריך את תוחלת חייהן.
• אבטחה משופרת: מיקום תת-ימי מקשה על גישה פיזית למרכז הנתונים, ומגביר את רמת האבטחה מפני גניבות ופריצות.
עוד באותו הנושא
אתגרים בפני מרכזי נתונים תת-ימיים:
• מורכבות טכנית: ניהול ותחזוקה של מערכות מחשוב תת-ימיות מציבים אתגרים טכנולוגיים משמעותיים.
• עלויות גבוהות: הקמה ותחזוקה של מרכז נתונים תת-ימי יקרות משמעותית בהשוואה למרכז נתונים יבשתי.
• קשיי תחזוקה: גישה פיזית למערכות לצורך תיקונים ותחזוקה עשויה להיות מורכבת וקשה.
הניסוי סיפק מידע רב ערך אודות היתרונות והאתגרים של הקמת מרכזי נתונים תת-ימיים. מיקרוסופט ציינה כי היא תמשיך ללמוד מהניסיון שצברה בפרויקט, ותיישם את הידע שנרכש בתחומים אחרים.
ייתכן שתחום מרכזי הנתונים התת-ימיים יחזור שוב לכותרות בעתיד, עם התפתחות טכנולוגיות חדשות ופיתוח פתרונות יעילים יותר מבחינה כלכלית.
ההחלטה של מיקרוסופט לסגור את פרויקט Natick מדגישה את האתגרים הרבים הכרוכים בהקמת מרכזי נתונים תת-ימיים. ייתכן שתחום זה עדיין לא בשל מבחינה טכנולוגית וכלכלית, ויידרשו עוד פיתוחים משמעותיים כדי להפוך אותו לפתרון בר-קיימא.