yes ופלאפון פרסמו היום (ד') את דו"ח הרגלי הצפייה והגלישה של הישראלים לשנת 2025. לפי נתוני yes, הישראלים צפו השנה בממוצע 9.1 שעות ביום בטלוויזיה למשק בית – ירידה לעומת 10.8 שעות ב-2024 ו-10.1 שעות ב-2023, אך כמעט זהה ל-2022 (9.2 שעות). בתקופת המלחמה עם איראן בחודש יוני נרשם זינוק של 23% בשעות הצפייה ל-11.2 שעות ביום.
המלחמה עם איראן וחזרת החטופים – הימים העמוסים בטלוויזיה
על פי הדו"ח, האירועים הנצפים ביותר השנה היו שידורי המלחמה עם איראן ושידורי החזרת החטופים. חמשת האירועים שריתקו את מספר הישראלים הגדול ביותר למסך היו: תחילת מבצע "עם כלביא" (13 ביוני), ימי המלחמה עם איראן ביוני, שחרור 20 החטופים החיים האחרונים מרצועת עזה והגעת הנשיא טראמפ לישראל (13 בספטמבר), שחרור שלוש החטופות אמילי דמארי, רומי גונן ודורון שטיינברכר (19 בינואר), ושחרור שישה חטופים: עומר ונקרט, אלי-ה כהן, טל שוהם, עומר שם טוב, אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א-סייד (22 בפברואר).
ביום שחרור 20 החטופים החיים מעזה, שתי פעימות השחרור בשעות הבוקר יצרו צפייה גבוהה פי 4.5 לעומת יום שגרה. כבר מהשעה 6:00 נרשם זינוק פי 3 בצפייה, והוא נשאר גבוה לאורך כל היום. לפי הדו"ח, בשעות הערב הציבור עבר מתוכן חדשותי לתוכן בידורי: ב-VOD נרשם זינוק של עד 40% בצפייה, ובמקביל צריכת האינטרנט באותו יום הייתה גבוהה פי 2 ביחס לשגרה.
בתחום הספורט, משדר הספורט הנצפה ביותר היה גמר הגביע שבו הפועל באר שבע ניצחה את בית"ר ירושלים. אחריו דורגו משחקי חצי הגמר בליגת האלופות: פריז סן ז'רמן מול ארסנל, ואינטר מול ברצלונה. בין חמשת שיאי הצפייה בספורט נכללו גם משחק נבחרת ישראל מול איטליה במוקדמות המונדיאל, וכן ניצחון נבחרת ישראל על צרפת בשלב הבתים ביורובאסקט.
גמר האירוויזיון הוגדר כנצפה ביותר לעומת שנים קודמות: 71% צפייה – עלייה של 25% לעומת הגמר אשתקד שבו השתתפה עדן גולן (57%), ולעומת 2023 עם נועה קירל (51%). על רקע הוויכוח סביב השתתפות ישראל, סקר מיוחד של yes ופלאפון באמצעות מכון 2the point מצא כי 65% מהישראלים סבורים שחשוב שישראל תשתתף השנה, אף ש-82% חושבים שהשיפוט בתחרות מוטה פוליטית.
בצפייה הביתית, yes מדווחת על "זפזופ" אינטנסיבי: משק בית ממוצע עבר בין ערוצים/תכנים כ-50 פעמים ביום.
בממוצע שנתי: 30 סרטים ו-21 סדרות. עוד עולה כי 9 מתוך 10 הסדרות הנצפות ביותר היו תוכן ישראלי מקורי. בבחירת תכנים: 55% נשענים על המלצת חברים, 43% על מה שמקודם על המסך, 37% על המלצות ברשתות חברתיות, שליש לפי העדפות בני הבית, ו-19% לפי ביקורות של מבקרי טלוויזיה. 75% מעדיפים לצפות בטלוויזיה עם אנשים נוספים. הדו"ח מוסיף כי 77% מהגלישה ברשת הביתית והסלולרית מוקדשת לתכני וידיאו וסטרימינג.
72% מהישראלים צורכים חדשות דרך הרשתות החברתיות
בצריכת חדשות, 43% מהישראלים אמרו שהם מתעדכנים בחדשות לפחות פעם בשעה-שעתיים (כמו בשנה שעברה), ו-15% מתעדכנים לפחות כל חצי שעה.
55% מעדיפים סרטונים קצרים על פני מהדורות או כתבות. זמן הצפייה בחדשות נשמר יציב לאורך השנה, אך זינק ב-45% במהלך ימי המערכה מול איראן. הרשתות החברתיות הן המאצעי המועדף: 72% מתעדכנים בחדשות דרך פייסבוק, אינסטגרם, טלגרם, טוויטר וטיקטוק; 64% דרך אתרי אינטרנט, 55% דרך ערוצי טלוויזיה, ורק 13% ציינו עיתונים מודפסים כמקור המרכזי שלהם.
רוב הישראלים מכירים את צ'אט GPT
בתחום ה-AI, הדו"ח מציין כי צ'אט GPT היא האפליקציה הצומחת של השנה, והשימוש בה זינק ב-227% במהלך השנה האחרונה – כאשר 96% מהישראלים מכירים לפחות אפליקציית AI אחת. מחצית מהישראלים נעזרים ב-AI במקום בגוגל, ו-67% טוענים שהם יודעים להבחין בין תוכן אמיתי לתוכן שנוצר בבינה מלאכותית.
טלגרם מזנקת – טינדר צונחת
גם טלגרם בולטת בדו"ח: השימוש באפליקציה זינק ב-47% לעומת השנה שעברה, ושיא השימוש נמדד בזמן המערכה מול איראן. לפי נתוני פלאפון, נפח השימוש בטלגרם זינק בעד כ-600% בזמן שהות בממ"דים מיד לאחר הישמע אזעקות, על רקע שימוש נרחב לקבלת מידע, צפייה בסרטוני נפילות וקבלת עדכונים חיים. עוד נבדקו דפוסי התנהגות בזמן אזעקה: 42% מתקשרים להוריהם המבוגרים, 56% צופים או גוללים בנייד בזמן השהות בממ"ד, ו-53% מנהלים שיחה עם הנוכחים במרחב המוגן.
בדו"ח מופיעים גם נתוני שינוי בשימוש באפליקציות נוספות: ספוטיפיי עלתה ב-29%, זום ב-25%, בוקינג ב-17% וטיקטוק ב-12%. וייז ויוטיוב עלו ב-9% וב-6% בהתאמה. מנגד, טינדר ירדה ב-12% וטוויטר ב-17%. השימוש בוואטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם עלה ב-1%-2% בלבד.
בנתוני פלאפון על שימוש סלולר, נפח הגלישה לכל מנוי עלה ב-12% השנה. מנויי דור 5 גולשים יותר ממנויי דור 4 ב-30%. בית ממוצע צורך כ-700 ג'יגה בחודש, והתחזית שמופיעה בדו"ח: מעל 1 טרה בחודש עד 2030.
משחקי מחשב וילדים
הדו"ח מצביע על שימוש נרחב במשחקים ומחלוקות הוריות סביב מגבלות: 76% מההורים אומרים שילדיהם משחקים במשחקי מחשב כאשר 56% מהם סבורים שזה גורם לילדיהם לצאת פחות מהבית (לעומת 5% שאמרו שיוצאים יותר). רק 43% מההורים לילדים בני 7-12 מגבילים את ילדיהם בשימוש בנייד. מחצית מההורים היו רוצים שילדיהם יפסיקו לשחק ברובלוקס ובפורטנייט. במהלך המלחמה עם איראן, הצפייה בתכני ילדים באפליקציית המובייל עלתה ב-33%.
צרכנות ותיירות
בהרגלי צרכנות, נרשם שינוי בהעדפות תשלום וקנייה: 55% מהישראלים משלמים כמעט תמיד באמצעות ארנק דיגיטלי, 47% שקלו רכישת מוצר/שירות שראו ברשתות חברתיות או דרך משפיענים, ו-66% מתוך אלה ששקלו דיווחו שאכן רכשו.
עוד עולה כי הטיסות נמצאות במגמת התאוששות וחזרה לשגרת טרום המלחמה – למעט תקופת המערכה מול איראן – לפי מספר מנויי פלאפון שטסו.
היעד המועדף לחופשות היה יוון זו השנה השלישית ברציפות, ואחריה: קפריסין, איטליה, ארה"ב ואיחוד האמירויות. את העשירייה הראשונה משלימות: טורקיה, גרמניה, תאילנד, צרפת וגאורגיה. במקביל נרשמת עלייה בחששות: 75% מהישראלים אמרו שהם חוששים יותר לנסוע לחו"ל, ו-67% חוששים לדבר בקול רם בעברית. בראש רשימת המדינות שישראלים לא ירצו לבקר בהן בקרוב: צרפת, אנגליה, ספרד וטורקיה. על רקע אי הוודאות, 70% רוכשים חופשה עם אפשרות ביטול והחזר, ו-25% דיווחו שב-2025 בוטלה להם טיסה – על ידי חברת התעופה או ביוזמתם.
