הכירו את תוכנית "שלב ב'": חיילי המילואים שבחרו לבטל את הפטור שהם קיבלו בתור נערים, להתגייס לטירונות ללא צו, ולהתחיל שירות מילואים משמעותי.
כעת סיימו 60 משתתפי התוכנית את שלב הטירונות, כאשר רובם ככולם מבוגרים מגיל הגיוס הממוצע, ומשאירים מאחור אישה וילדים. התוכנית מאפשר לעקוף את הררי הביוקרטיה של ביטול הפטור, ומסייעת למתגייסים להעלות את הפרופיל הרפואי שלהם במידת הצורך – על ידי שיחת טלפון אחת למוקד מנהלת החרדים הצבאית.
לאחר ביטול הפטור, מגיעים החיילים הטריים ללשכת הגיוס, וממשיכים במסלול הגיוס הבסיסי שאותו עובר כל טירון, בדרך להסמכה כרובאי 02. לאחר מכן, משתבצים הישר לשירות מילואים פעיל.
עוד באותו הנושא
רובם של המתגייסים כבר התחילו לסלול לעצמם קריירה, והם מביאים איתם ניסיון יקר לצבא. "הם מגיעים מתחומים מגוונים – ממהנדסים, דרך חובשים ועד עובדים סוציאלים", מסביר המ"פ, "כשהם מקבלים שיבוץ – אנחנו ממירים את המקצוע האזרחי שלהם למקצוע צבאי, והופכים אותם לכוח אדם איכותי ויעיל בצה"ל, מבלי לוותר על האיכויות שלהם ועל היכולות שרכשו".
על מנת להתאים את השירות ברמה המקסימלית ביותר לאורח חייהם, מתבצעות מגוון התאמות. בתוך כך, סגל הטירונות הוא דתי, הכשרות בבסיס היא ברמה המחמירה ביותר, כאשר בדיקת הכשרות מתבצעת בקפידה יתרה. כמו כן, זכאים החיילים לשעת לימוד תורה בכל יום, ומתפללים במניין.
עם זאת, החוויה של מעבר מחיי אזרחות אל תוך מסגרת צבאית נוקשה היא חוויה מורכבת – למרות כל ההתאמות. "זו הסתגלות לסדר יום חדש. אתה בן אדם בוגר ולפתע אתה צריך לקבל מרות של מפקד, שלפעמים הוא צעיר ממך או אפילו מהבן שלך", מספר סרן (במיל') יוסף חיים שמחון, מ"מ בטירונות שהתגייס בעצמו כחלק מהתוכנית לפני מספר שנים.
"אני חרדי ואבא לחמישה ילדים. התגייסתי ב-2021 והגעתי לפקד בקורס הזה לפני שבועיים עם רצון לתרום ולחבר יחד את הצבא והציבור החרדי. זו סגירת מעגל של ממש, התחלתי ממקום בו קיבלתי פטור וחזרתי לשירות, ועכשיו אני מפקד בעצמי על חרדים", שיתף שמחון בגאווה.
המ"מ היה אמור להתחיל תפקיד מילואים חדש כקצין חמ"ל בפלס"ם גבעתי, אך ביקש אישור מיוחד לדחות את תחילת תפקידו על מנת לפקד בקורס שלב ב'. "הבנו שצריך לקחת את אלו שכבר עשו דבר או שניים ולאפשר להם לתרום למדינה עד הניצחון", הוא מספ, "הגיעו לפה חרדים מכל העולם, וכולם הבינו שהגיע הזמן שניכנס מתחת לאלונקה. זה לא שוויון בנטל – זה שוויון בזכות".