"עד תקופת אחמדינאג'ד, הציבור והמשטר האיראני לא התעניינו בנושא פורים ובטח שלא בסיפור מגילת אסתר" מסביר סבטי. "גם היהודים האיראניים לא הבליטו את החג הזה ממקום של שמירה עצמית. בסוף זה לא נשמע טוב שאתה חוגג את זה שהיהודים פגעו בפרסים. זה נושא רגיש למדינה שעד לפני המהפכה הייתה אנטישמית".
סבטי מציין כי נשיא איראן לשעבר אחמדינגא'ד, החל בתקופת נשיאותו להבליט את הסיפור.
"הוא הציג את זה כשואה האיראנית הראשונה, כחלק מהכחשת השואה שלו. הוא סיפר שהאיראנים הם הקורבנות של העם היהודי, בדיוק הפוך מסיפור המגילה עצמו. מאז שהוא דיבר על זה, החלו פגיעות במתחם הקבר של מרדכי ואסתר בעיר המדאן. קומץ של אנשים קיצוניים באים ומפגינים שם, זורקים בקבוקי תעברה וכו'. זה הפך להיות חג מפחיד באזור של מתחם הקבר".
מחזיקים במתחם הקבר ובמקביל מעודדים פגיעה בו
האירוניה הגדולה בעניין, היא שהמשטר עצמו שומר על הקבר וגם מעודד קיצוניים להפגין ולפגוע בו.
"המשטר הלאים את מתחם הקבר בסוף שנות שנות ה-80. הם אלה ששומרים עליו, ובמקביל הם אלה ששולחים את האנשים הקיצוניים שיפגינו ויפגעו במקום".
למה הם גם שומרים עליו וגם מעודדים הפגנות נגדו?
"כי הם רוצים להראות עליונות וכוח כלפי היהודים שנמצאים באיראן. גם העיר עצמה שבה נמצא מתחם הקבר ננטשה ברובה מיהודים. יש שם אולי 10 יהודים שנשארו רק כדי לשמור על המקום".
קבר מרדכי ואסתר בהמדאן | צילום: מאת Philippe Chavin (Simorg) – נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, קישור
סבטי מבקש להדגיש כי כיום, רוב הציבור האיראני כבר איננו אנטישמי כלפי יהודים. "לפני 3 שנים משרד החוץ הישראלי עשה סקר וגילה שכ-50% מהאיראנים הצהירו שהם לא שונאים יהודים. זאת מדינה שהאנטישמיות בה היא הכי נמוכה".
אומרים שלמקום הזה יש סגולות מיוחדות. זה נכון?
"כן. גם האיראנים עצמם מאמינים שיש לקבר הזה סגולות. אבא שלי היה מספר שאנשים היו באים להתפלל במקום כדי להתרפא. עוד הוא סיפר לי שהיה איש דת שבא עם גרזן להרוס את הקבר, והיד שלו התייבשה. יש גם עניין עם הבית כנסת שבתוך מתחם הקבר. זה בית כנסת קטן שבכל חג פורים היו הולכים לקרוא שמה מגילה כמה מאות אנשים. לכאורה לא אמור להיות מקום לכולם, אז היהודים שמה טענו שהבית כנסת מתרחב מעצמו".
סיפורים ממתחם הקבר – לפני עלייה לארץ
סבטי זכה בעצמו להגיע אל מתחם הקבר עוד בהיותו בן 14.
"לפני שברחנו מאיראן לארץ, הלכנו להתפלל במתחם הקבר. באופן כללי כל מי שתכנן לברוח מאיראן היה נוסע לשם, כדי לקבל מעין ברכה וחיזוק לקראת הדרך הארוכה אליה הוא יוצא. זה היה יום שישי ופתחו לנו במיוחד את המתחם. נכנסנו והיה מאוד מרגש. אבא שלי בעצמו מאוד היה נרגש כיון שהוא נולד בעיר המדאן, וזה היה לא פשוט עבורו לדעת שזאת הפעם האחרונה שהוא רואה את המקום. הוא גדל שמה וכל פורים הוא היה הולך לקרוא מגילה במתחם הקבר. לדעתי אין עוד חג כזה שהולכים לקיים את המצווה שלו במתחם של קבר. זה כמו לעשות את ליל הסדר ליד הפירמידות".
האם סיפור המגילה היה דבר משפיע על יהודי איראן?
"בוודאי. כל הסיפור הזה בכלל השפיע מאוד על היהודים באיראן. כל הקטע של 'ונהפוכו', האיראנים היהודים מאוד מאמינים בזה. בגלל זה גם גם כשהם נמצאים בתקופות קשות, הסיפור של המגילה הוא ממש סוג של דלק שנותן להם אור ותקווה לעתיד. זה נותן להם המון נחמה בסיפור הזה".
הקהילה שנמצאת שם היום, נמצאת במצב לא פשוט. האם גם הם כיום מקבלים את הנחמה מסיפור המגילה?
"כן בטח. הם מחפשים את המשענת במיוחד בימים האלה, כשיש את המתח בין ישראל לחיזבאללה. הם בוודאי מחפשים את הנחמה ואת התקווה ומאמינים שיהיה טוב בעתיד".
עדיף שמגילת אסתר תהיה מזויפת, כאילו, ברצינות רצח של אנשים לא צריך לחגוג.