בפרק השני ב"חמל של הוכמן", מבית "רגע של חכמה", שוחח הקומיקאי גיא הוכמן עם אמא של לוחם שמשרת בלבנון ועם מילואימניק המתמודד עם פוסט טראומה.
"תחושה אחרת"
“הבן שלי, נהר שלום, עכשיו בלבנון”, אומרת שירה, בקול שמערב דאגה וגאווה, והעייפות ניכרת בכל מילה. "תחושה אחרת, אנחנו לא קמים כל בוקר להותר לפרסום, אוקיי – אבל אתה יודע מה זה אויב, אתה יודע מה זה פעילויות בלילה…", היא אומרת.
שירה סיפרה הבן שלה היה צריך לצאת לשנת משימה והוא בחר לחזור ולחזור להיות קשר מ"פ. מיד לאחר מכן העלתה שירה את נהר שלום, לשיחת ועידה עם הוכמן שפנה אליו והזכיר לו להתקשר כל יום לשירה ולשאול לשלומה. "אני לפני שנתיים סוג של איבדתי את אמא שלי. היא כבר לא מדברת והיא לא הולכת וזה חור ענק בלב", שיתף הוכמן. "צריך כל יום להודות שיש אמא ויש כיף ויש עם מי לדבר ויש מי שאוהבת אותך. אין על אמא!".
"בגיל 36 חזרתי לגור אצל ההורים"
מיד לאחר מכן, שוחח הוכמן עם מנדי – לוחם המתמודד עם פוסט טראומה. "אנחנו היינו אחראיים להוציא את הפצועים ואת ההרוגים של כוחותינו החוצה – או למסוקים או לבתי חולים. ראיתי הרבה מדי. בשלב מסוים כבר לא יכולתי והנפש אמרה את שלה ודי השביתה אותי", סיפר מנדי.
"אני מצאתי את עצמי בגיל 36 חוזר לגור אצל ההורים", שיתף. "אני ביליתי ארבע וחצי חודשים בפיג’מה, בין המיטה למטבחון".
מנדי שיתף שעכשיו הוא כבר יותר משנה אחרי, בתהליך שיקום ארוך ובמצב טוב יותר. הוא ביקש לשלוח מסר לכל הלוחמים ששומעים אותו ולכל מי שעדיין מתקשה להתמודד: אתם לא לבד. יש בתי לוחם, יש עוד פצועים ונפגעים – ולא צריך לפחד, ולא צריך להתבייש. גם כשנראה הכי שחור, יש תקווה, ההחלמה אפשרית ואפשר להשתקם.
"החמ"ל של הוכמן"
גיא הוכמן ניגש למלחמה מכיוון שרבים לא יודעים איך לגעת בו בזמן חירום: הומור. הוא לא היה עוד "כוכב שבא לביקור", אלא מי "קצין חיוך ראשי" – זה שתפקידו להרים, להצחיק, לשחרר את הלחץ, ולהזכיר לחיילים שהם עדיין בני אדם בתוך מציאות בלתי נתפסת.
בסדרה חדשה מבית "רגע של חכמה" שזכתה לשם "בחמ"ל של הוכמן": הקומיקאי מנהל שיחות מרתקות עם האנשים שמנהלים את המלחמה בחזית ובבית.
