מול האיום האיראני: השדרוג הישראלי שהצליח היכן שהאמריקנים נכשלו

בזמן המתקפה האיראנית טייסי חיל האוויר השתמשו כחלק ממאמצי היירוט במערכת ותיקה בהרבה משל הכוחות האמריקנים - אך זו השיגה הצלחה משמעותית

יירוטים בליל המתקפה האיראנית, ארכיון | צילום: shutterstock

בלילה שבין ה-13 ל-14 באפריל 2024, כשגל שיגורים איראני של עשרות כטב״מים וטילים עשה את דרכו לישראל, הצטרפו כוחות אוויר אמריקאים ובריטים למאמץ היירוט. בתוך המאמץ הבינלאומי הזה בלט פרט אחד חריג: בזמן שהמדינות האחרות הסתמכו על יכולות מתקדמות כמו ה-AIM-9X ועל מכ״מים מודרניים, טייסי חיל האוויר הישראלי השתמשו בגרסה ותיקה בהרבה- ה-AIM-9M, דבר שהשיג הצלחה משמעותית. דוח של FPRI מציין שכוחותינו ביצעו בטיל שדרוגים ושינויים, ושבניגוד לאמריקאים, הצליחו להפוך אותו לכלי יעיל נגד כטב״מי שאהד ארוכי-טווח.

האתגר – גודל ואות

כטב"ם שאהד וכטב"מים דומים אחרים מציבים אתגרים מיוחדים לכל ניסיון יירוט אווירי, בהתחשב בגודלם הקטן יחסית, האות המינימלי שהם יוצרים במכ"ם, מהירותם האיטית ויכולתם לטוס בגובה נמוך. "המדינות שסייעו במאמץ ההגנה שיערו שהנשק הטוב ביותר להפלת כטב"מים חד-כיווניים ארוכי טווח הוא טילי AIM-9X, הגרסה המודרנית ביותר של טיל זה. הגרסה הישנה יותר, ה-AIM-9M, לא עבדה היטב עבור מגיני הכטב"מים האמריקאים", הסביר נשיא FRPI, אהרון שטיין בדו"ח.

יירוטים, ארכיון | צילום: Chaim Goldberg/Flash90

"הבעיה עם הכטב"מים האיטיים והנמוכים היא שהם טסים בערך באותה מהירות כמו כלי רכב מהיר. המהירות שהשאהד טס בה איטית בהרבה מרוב העצמים המעופפים האחרים", נכתב. "הם גם טסים נמוך מאוד, ואם כטב"מים נמצאים ליד כבישים זה יסבך את האיתור והיירוט. לאחר מכן, המגן צריך להשתמש בחיישן 'אלקטרו-אופטי' או אינפרא-אדום כדי לדעת אם מדובר במכונית או ברחפן".

הכשלון בפגיעה

על פי דיווח של The War Zone, כמה צוותי F-15E Strike Eagle של חיל האוויר האמריקאי ניסו ללא הצלחה להפיל כטב"מים מתאבדים איראניים ארוכי טווח באותו הלילה באמצעות פצצות מונחות מדויקות מסוג Laser Joint Direct Attack Munition (LJDAM) לאחר שנגמרו להם הטילים. התכונות המעורפלות מאוד של אותם כטב"מים הועלו כחלק מהסיבה לניסיון הזה. כטב"מי LJDAM נועדו לפגוע במטרות על פני השטח, כולל כאלה בתנועה.

יירוט מתקפת טילים איראנית | Chaim Goldberg/Flash90

טיל AIM-9X, שגרסת הבסיס שלו נכנסה לראשונה לשירות ארצות הברית בשנת 2003, שונה באופן מהותי, מבפנים ומבחוץ, מקודמו, ה-AIM-9M. בין השינויים הרבים שנמצאו בגרסת ה-X נמצא מצלמת דימות אינפרא-אדום (IIR) חדשה ומתקדמת שיכולה לראות רחוק הרבה יותר ובדיוק רב יותר מזה שבדגם ה-M. ה-AIM-9X, שמאז פותחו לו גרסאות משנה רבות, כולל גם יכולות חדשות של וקטור דחף ויכולות מיקוד גבוהות מחוץ לקו הכוונת כדי להגביר את יעילותו כנגד מגוון רחב של איומים.

ההצלחה הישראלית

לעומתם, צויין כי חיל האוויר הצליח באופן ניכר היכן שאלו נכשלו. הדוח לא פרט על השינויים שנעשו ציין כי הישראלים "עדיין לא שיתפו את הטכנולוגיה עם בעלות ברית, אפילו לא עם ארצות הברית". 

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
אחרונים
המשך לכתבה המלאה >>
טוען עוד כתבות