הבוקר (ראשון) התעוררו אזרחי מדינת ישראל לפיגוע טרור – שהתרחש בעיר השלווה חולון. בפיגוע הדקירה נרצחה אישה כבת 70, וגבר כבן 80 – מצבם של השניים הוגדר בהתחלה אנוש, ובהמשך נקבע מותם. בנוסף נפצעו שני בני אדם נוספים בני 68 ו-26 באורח קשה ובינוני. המחבל עמאר רזק כאמל עודה, תושב יו"ש בן 34 נשא סכין והגיע לישראל ללא היתר שהיה – והוא נוטרל בזירת הפיגוע על ידי שוטר שהיה בדרכו לתחנה.
תוצאות הפיגוע – קשות, אך אופן התנהלות האירועים מותירה רושם של חברה ויחידים שיודעים להתמודד בצורה הטובה ביותר.
ניצב פרץ עמר, מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל, הגיע לזירה ואמר כי: "המחבל פגע באישה באופן קשה, שבסוף נהרגה. בעלה במצב בינוני בבית החולים. בהמשך הוא הגיע לרחוב בגין, פגע באדם נוסף באורח קשה. שני שוטרים שהגיעו זיהו את התרחיש עצמו, דרשו מהמחבל לזרוק את הסכין וכשהוא לא עשה זאת, הם ירו בו ונטרלו אותו. אנחנו ממשיכים לסרוק את כל האזורים של בת ים וחולון כדי לוודא שלא יהיה אירוע נוסף".
עוד באותו הנושא
סגן מנהל מרחב איילון במד"א הפרמדיק רמי מאושר, וחובש בכיר במד"א מיחידת האופנועים אמרו כי "מדובר בפיגוע קשה ומורכב, הנפגעים היו בשלוש זירות שונות מרוחקות כ-500 מטר אחת מהשנייה. בכניסה לחניון אגד ברחוב דן שומרון ראינו גבר בן 26 בהכרה עם פצעי דקירה כשמצבו בינוני. בפארק סמוך הייתה אישה כבת 70 מחוסרת הכרה ללא דופק וללא נשימה, ביצענו פעולות החייאה ולצערנו נאלצנו לקבוע את מותה. גבר נוסף בסמוך אליה נפצע באורח קשה ופצוע נוסף גבר כבן 70 היה ברחוב משה דיין, ופונה לבית החולים במצב אנוש תוך כדי פעולות החייאה".
ד"ר אדם לי גולדשטיין, מנהל יחידת הטראומה בבית החולים וולפסון, מסר: "היום בבוקר קיבלנו שלושה פצועים, אחד במצב אנוש תוך כדי החייאה, שני במצב קשה מאוד, ושלישי במצב בינוני. כל הצוות שלנו, אחים ואחיות, טיפלו בהם מכל הלב. מד"א עשה עבודה מצוינת בשטח ובא אלינו במצב הכי מהר והכי טוב שיכול".
בהסתכלות רחבה, אירוע טרור כזה במדינות אחרות מסתיים בדרך כלל במספר הרוגים רב יותר, כאוס גדול יותר, והוא מביא שיתוק לאומי כבד יותר. יכולות להיות לכך מספר סיבות – ביניהן הניסיון הישראלי וההתרגלות – הטרגית שלעצמה – למצבים מסוג זה; אך לא ניתן להתעלם מכוח העל של הישראליים: אכפתיות.
בכל שלב לאורך הדרך, הופגנה אכפתיות אדירה מקרב כל מי שנתן חלק בנטרול המחבל, הטיפול בשטח ובבית החולים.
האכפתיות של השוטרים ששמו את נפשם על הכף, חתרו למגע עם מחבל רצחני ונטרלו אותו כדי למנוע אסון גדול יותר.
האכפתיות של חובשי מגן דוד אדום שהגיעו לזירה בזריזות, נתנו את כל כולם בטיפול בשטח ובפינוי, והתאבלו על האישה שאותה כבר לא הצליחו להציל.
האכפתיות של צוות יחידת הטראומה בבית החולים שטיפלו בשלושת הפצועים מכל הלב, וגם כעת עושים את מלאכתם במסירות.
וכמובן, האכפתיות של אזרחי המדינה שקראו את חדשות הבוקר על פיגוע וכאבו את מותם של הנרצחים, שנכון לכתיבת שורות אלו טרם התפרסמו שמותם; דאגו לשלומם של הפצועים, ואפילו נשאו תפילה חרישית לשלומם.
בימים אלו, בהם נוצר תסכול וכעס בין פלגים נרחבים בעם, פיגוע הטרור שהתרחש הבוקר והאכפתיות שהשתררה אחריה מהווה קריאת השכמה טרגית לחוש אכפתיות אחד לשני, גם בימים רגועים יותר.