יותר משבוע חלף מאז החיסול הכפול המרהיב של ישראל – סיד-מחסן (מקורבו של נסראללה) בביירות, ואסמעאיל הניה (מנהיג חמאס) בטהרן, במבנה המשויך למשמרות המהפכה האיראניים. חמאס וחיזבאללה התחייבו לנקום בישראל על הפגיעה במנהיגיהם, וגם האיראנים הודיעו כי בכוונתם 'להעניש את ישראל' על תעוזתה לפעול בשטחה; הצהרות אלו העלו את המתיחות במזרח התיכון ואת הכוננות בישראל, הן בצה"ל והן בקרב האוכלוסייה הישראלית.
כיצד עשויות להיראות המתקפות על ישראל? כדי להבינן בצורה הטובה ביותר, יש לחלקן לזירות שונות – חמאס, איראן וחיזבאללה (על אף שבהחלט ייתכן והנ"ל ישאפו לפעול יחד, ואולי אף בשיתוף פעולה עם החות'ים בתימן, או המיליציות העיראקיות).
- חמאס איננה מסוגלת להוציא לפועל תגובה משמעותית, וזאת לנוכח הפגיעה הקשה ביכולתיו מראשית המלחמה. במהלך השבוע האחרון בוצעו כמה עשרות שיגורים משטח הרצועה, אשר לא גרמו לנזק; אם זו הייתה תגובת חמאס במלוא עצימותה, דיינו.
- איראן צפויה להגיב בצורה דומה יחסית ל'ליל הכטב"מים' שהתחולל ב-14 באפריל – שיגור כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים. ייתכן ומספרם יהיה רב יותר הפעם, במטרה להקשות יותר על כוחות ההגנה של ישראל ובנות בריתה (אשר כזכור, יירטו כמעט את כל המתקפה האיראנית לפני 4 חודשים).
- חיזבאללה הוא הגורם המסוכן ביותר, וזה המצוי בסימן השאלה המשמעותי ביותר. חיזבאללה עשוי לירות טילים מדויקים לעבר מטרה צבאית או אזרחית, ככל הנראה במטרה להביא לנזק משמעותי או להרוגים. עוצמת המתקפה של חיזבאללה עשויה להביא לכדי מלחמה רבת הקיף בחזית הצפונית, וכרגע הכדור נמצא בידי נסראללה. לישראל יש מערכות הגנה טובות, אך יכולתן תוגבלנה ככל שההתקפה תהיה גדולה יותר.
ההמתנה למתקפת האויב מהדהדת את 'תקופת ההמתנה' של 1967, אשר נמשכה 3 שבועות בלבד ובסיומה יצאה ישראל למלחמת מנע במדינות ערב המאיימות – מלחמת ששת הימים. עם זאת, נראה שהפעם הסיכויים להתפתחות שכזו נמוכים יותר, לפחות כל עוד לא קודמה עסקת חטופים מול חמאס ברצועה. בימים האחרונים עולים דיווחים אודות עלייה באופטימיות של מערכת הביטחון ביחס לסיכויי העסקה, וזאת למרות החלפתו של הניה בידי יחיא סינוואר, הנחשב לקיצוני יותר בעמדותיו.
נקודה שראוי להבחין בה, היא שהזמן משחק לרעת התקיפה: כלומר, ככל שהזמן עובר, כך התוחלת הצפויה של המתקפה יורדת, וזאת לנוכח התגברות הלחצים הבינלאומיים המנסים למנוע הידרדרות למלחמה. גורמים בחיזבאללה ובאיראן מודעים לכך, ולכן אף הגדירו כי 'ההמתנה הישראלית – היא חלק מהתגובה שלנו'. כלומר, ככל שההמתנה תהיה ארוכה יותר, כך התגובה תהיה קטנה יותר. בהתאם לכך, יש לקרוא לאזרחי ישראל: אל תיתנו לאויב את הסיפוק שבהגשמת מטרותיו, שבהשגת הטרור (פחד). לכו אכלו בשמחה לחמכם ושתו יינכם, וחיו את חייכם כרגיל ככל הניתן.
