כחלק מעיצוב מדיניות הביטחון של מדינת ישראל מחדש, לאחר ה-7 באוקטובר, הוקמה ועדה ציבורית לבחינת בניין הכוח של צה"ל ותקציב הביטחון של מדינת ישראל. בראש הועדה עמד תת אלוף במילואים פרופסור יעקב נגל, ששימש בעשורים האחרונים במגוון תפקידים ביטחוניים.
בתחילת השבוע הגיש נגל לראש הממשלה ולשרים, את סיכום עבודת חברי הוועדה, כולל דגשים ותובנות מרכזיות מהמלצותיה. בריאיון שפורסם הבוקר (ו') ב'ישראל היום' הציג את עיקרי הדוח שהגיש והעניק מספר כותרות מרכזיות ביחס להמלצות הועדה, ביניהן התייחסות למעבר מתפיסה של הכלה למתקפה, התוספת התקציבית שנדרשת וחיזוק יכולות ייצור הנשק כאן בישראל.
"אם הם יורים טיל, אני מחזיר 500"
"מתקפת מנע היא לא מילה גסה", אמר נגל בריאיון והדגיש כי הוועדה ממליצה לעבור מהכלה למניעה ומהגנה להתקפה. לדבריו, מתקפת מנע זה דבר שבישראל נמנעו ממנו הרבה שנים, אבל השגת שקט בכל מחיר אינה נכונה. נגל הסביר כי "אם הם יורים טיל, אני מחזיר 500. אני לא מגיב על פי מה שהוא עשה, אלא על פי מה שאני רוצה לגרום לו. כשיהיו טפטופים הם ידעו מראש מה המחיר. מעכשיו אין מחירים".
פרופסור נגל מתאר כיצד יש להתמודד עם מציאות שבה ההרתעה המסורתית לא תמיד מספיקה. "צריך לבנות יכולות גם למקרה שההרתעה לא תעבוד", הוא מציין, ומוסיף כי "קבענו שישראל לא תאפשר לצבא סדיר או לארגון טרור לבנות מעבר לגבול כוח שיאיים עליה".
"הצבא שהיה לא התאים לצרכים"
אחד העקרונות המרכזיים לשיפור המוכנות הביטחונית של ישראל לפי המלצות הוועדה הוא השגת עצמאות בייצור נשק. ישראל צריכה להיות עצמאית בייצור מספר מוצרים חיוניים, אומר נגל, ומפרט כי מדובר בפריטים כמו פגזי טנקים, תותחים ומיירטים, לצד רכיבים קריטיים נוספים. הוא מדגיש כי עצמאות זו חיונית במיוחד במצבי חירום שבהם אספקת נשק מחוץ לישראל עלולה להיות בעייתית.
על רקע האתגרים הביטחוניים והכלכליים, הוועדה ממליצה על תוספת של 13-15 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון בכל שנה. "קרה משהו ב־7 באוקטובר," אומר נגל, "גילינו שהצבא שהיה לא התאים לצרכים שהתגלו." התוספת התקציבית נועדה להתאים את צה"ל לאיומים החדשים תוך שמירה על איזון כלכלי. הוועדה הציעה פתרונות יצירתיים למימון התוספת, תוך שאיפה להימנע מהעלאות מיסים.
הוועדה ממליצה גם על תוספת תקציבית של כ-15 מיליארד שקלים בשנה לתקציב הביטחון, "קרה משהו ב־7 באוקטובר", מסביר נגל, "גילינו שהצבא שהיה לא התאים לצרכים. לכן אין יותר צבא קטן וחכם. ועדיין, היינו צריכים לאזן בין מה שצה"ל ביקש לבין מה שניתן לעמוד בו כלכלית"
בקשר להמלצת הוועדה להאריך את השירות הסדיר, לצד הגברת התגמול למשרתי הקבע אומר נגל כי אכן יש משבר בכח האדם בצה"ל ונדרשות רפורמות נרחבות אך קודם כל יש "להכיר שמדובר בבעיה חברתית לאומית", ולכן לדבריו יש צורך "להאריך את השירות הסדיר בחוק לשלוש שנים, לבנות מודל שירות קבע קצר עד שנתיים ולהפוך את המשך השירות לעבודה מועדפת". יחד עם זאת הוא אומר כי "שום שכר בעולם לא יכול לתגמל חייל או קצין שמסכן את חייו".
עם המבט קדימה
למרות שהנושא היה מחוץ למנדט של הוועדה, ראו חברי הועדה לנכון לציין כי "כלל אזרחי המדינה הם שווי זכויות וחובות והם נדרשים לשאת בנטל השירות". נגל מסביר כי "מודל צבא העם, כיום חשוב יותר מתמיד" ולכן "יומיים ישבנו רק על ניסוח המשפט הזה".
למרות מורכבות המצב, נגל מסיים בנימה פרגמטית, ומדגיש כי יישום ההמלצות יבטיח שצה"ל יתאים לאתגרים החדשים ויחזק את ביטחון המדינה בשנים הבאות.
