לאחר שראיין לעומק שבעה מועמדים, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט הבוקר (ב') למנות את מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במילואים אלי שרביט, לראש השב״כ הבא. בשבוע הבא יתקיים דיון בבית המשפט העליון לאישור המינוי. אם המינוי יאושר רונן בר יסיים את תפקידו כבר ב-10.4.
מלשכת ראש ממשלה נמסר: "השב״כ הוא ארגון עתיר זכויות, שעבר טלטלה קשה בשבעה באוקטובר. ראש הממשלה משוכנע שהאלוף שרביט הוא האדם המתאים להובלת השב״כ לדרך שתמשיך את המסורת המפוארת של הארגון".
שימש בתפקידי ניהול בכירים בתחום הביטחוני והאנרגיה
שרביט (58) נולד בשדה בוקר וגדל בבאר שבע. בן זקונים להורים יוצאי מרוקו. את שירותו הצבאי החל בשנת 1985 כקצין ים בחיל הים. לאורך השנים מילא שורת תפקידים פיקודיים, בהם מפקד ספינות טילים, ראש ענף נשק, מפקד פלגה וסגן מפקד שייטת. במהלך מלחמת לבנון השנייה פיקד על פלגת סטי"לים. בהמשך כיהן כראש מחלקת מבצעים באגף המבצעים של צה"ל.
בשנים 2009–2011 פיקד על שייטת ספינות הטילים והוביל אותה למבצעים חשובים, בהם תפיסת אוניות הנשק 'פרנקופ' ו'ויקטוריה'. לאחר מכן פיקד על בסיס חיפה. עלה לדרגת אלוף עם מינויו למפקד חיל הים בשנת 2016. בתקופתו נקלטו ספינות 'סער 6', הותקנה לראשונה מערכת כיפת ברזל על ספינה מבצעית, ושופר שיתוף הפעולה בין חיל הים לשאר זרועות צה"ל. את תפקידו סיים בספטמבר 2021.
לשרביט תארים אקדמיים בכלכלה, מנהל עסקים ומדע המדינה. לאחר שחרורו מצה"ל שימש בתפקידי ניהול בכירים בתחום הביטחוני והאנרגיה. במרץ 2025 מונה כחבר בצוות מומחים לבחינת תחקירי השביעי באוקטובר. הוא נשוי, אב לשלושה, ומתגורר עם משפחתו במושב בצפון הארץ.
פיטורי רונן בר
בישיבת ממשלה שנערכה לפני כשבועיים הוחלט פה אחד להביא לפיטוריו של ראש השב"כ רונן בר מתפקידו. ההחלטה התקבלה לאחר תקופה של מתיחות ממושכת בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסביר את המהלך בכך ש"נדרש אמון מוחלט בין ראש הממשלה לראש השב"כ".
נתניהו אמר בישיבה: "מצב כזה לא יכול להימשך. זה נכון לכל מדינה דמוקרטית, ובמיוחד למדינה דמוקרטית כמו שלנו. אני לא מאמין שרונן בר הוא האיש הנכון לשקם את הארגון". עוד הוסיף כי "לפני חודשיים החלפתי את צוות המשא ומתן. מיניתי את סגן ראש השב"כ לראש המשלחת כי לא היה לי אמון ברונן בר. מאז ההדלפות ירדו פלאים, ובמשא ומתן מאוד מוצלח הצלחנו להחזיר חטופים".
בר: "הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש"
רונן בר עצמו בחר שלא להתייצב לישיבה, ובמקום זאת שלח מכתב בו טען כי מדובר ב"הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש", שלדבריו טבול ב"שיקולים זרים ובניגוד עניינים חמור". עוד ציין כי במהלך כהונתו הקפיד לפעול בתיאום עם משרד ראש הממשלה, ואף קיבל הנחיה מראש הממשלה להימנע ממפגשים עם שרים.
