משפחותיהם של שורדי השבי שגיא דקל חן וסשה טרופנוב ששוחררו אתמול משבי החמאס מסרו היום (א') הצהרה ראשונה לתקשורת מבית החולים שיבא. ספיר סיפרה שסשה התפלל עליה בשבי, לנה תיארה את חזרתו כנס גלוי ואביטל סיפרה על האהבה לשגיא שלא כבתה גם אחרי 498 ימים
סשה סיפר לי שהוא התפלל עליי
ספיר כהן, בת זוגו של סשה טרופנוב סיפרה על תקופת ההמתנה לסשה בפתח ההצהרה: ״תודה לאל שיש לי את הזכות לעמוד פה היום. אתמול בלילה סשה סיפר לי שבמשך כל הזמן הזה הוא התפלל עליי, שאני אמצא גבר שאני אוהבת, התפלל שאני לא אחכה לו. כי הוא לא רצה שאני אחכה לגבר שאף פעם לא יחזור הביתה. הוא לא האמין שהוא ייצא בחיים. מאז השבעה באוקטובר הגשמתי את החלומות של חיי חלומות שבחיים לא ציפיתי שיהיו לי כאלה, לחזור הביתה מהשבי בעזה בחיים ולזכות לחבק שוב את סשה. אלוהים ישמור".
כהן הודתה למקבלי ההחלטות, לכוחות הבטחון, למשפחות החללים ולעם ישראל בארץ ובעולם. "אני כל יום מודה לאלוהים על הזכות שניתנה לי לפגוש כל כך הרבה אנשים טובים", אמרה.
נס גלוי שהוא עומד והולך על הרגליים
לנה טרופנוב אמו של סשה הוסיפה: "אני מרגישה שקיבלתי את החיים שלי, את הנשמה שלי את הלב חזרה. בעזרת השם, סשה חזר בריא ושלם וזו שמחה והקלה גדולה. הבן שלי נורה בשתי רגליו במהלך חטיפתו ועבורנו זה נס גלוי שהוא עומד והולך על הרגליים". טרופנוב ביקשה להודות גם לממשלת רוסיה ולשגריר רוסיה בארץ שתמך במשפחה.
שגיא חזר הביתה
בפתח דבריה אביטל דקל חן, אשתו של שגיא דקל חן סיפרה: ״שגיא, אהוב ליבי ואב בנותיי חזר הביתה. אחרי 498 ימים בשבי החמאס הוא כאן, ממש מעלינו, במחלקה, עומד על הרגליים עם חיוך ענק ושמחה בלב".
אביטל שיתפה בחוויותיה מה-7 באוקטובר ורגעי החטיפה של שגיא:"עמדתי בממד עם שתי בנותיי ובהריון מתקדם .במשך שעות חיכיתי לשגיא שיחזור אלינו יפתח את הדלת ויוציא אותנו החוצה. כעבור יממה מצאתי את עצמי עולה לאוטובוס לבד, בלי שגיא, עם שתי ילדות קטנות בדרך למסע הקשה ביותר שאדע בחיי.
"במסע הזה.. היו כאלה שניסו לומר לי שלא אצלח אותו והיו כאלה שאמרו שהסוף יהיה טוב.. הזכרתי לעצמי בכל פעם שאני צועדת אותו ביחד עם שגיא. הוא במלחמת קיום ואני במלחמת תקווה. מלחמה יום יומית שבה אני מתעוררת למציאות לא אנושית ונלחמת בכל כוחי להשיב אותו הביתה. ואני, אני ידעתי .. שלא משנה איזה ימים נעבור ואיזה סיכוי יש לשגיא לחזור. הוא יחזור אלינו!", סיפרה.
"סוף סוף אני יכולה לצאת מהממ"ד ולהתחיל להשתקם"
"לאורך כל התקופה הזאת אמרתי לעצמי שאם יש משהו שיכול לנצח את הסיפור הזה זו האהבה והחיבור שיש לי ולשגיא, וכשחזר גיליתי עד כמה זה היה נכון. שגיא לא ראה אור יום מה7.10 ולא ידע מה קרה איתי ועם הבנות. הפעם הראשונה שבה גילה מה מצבנו, היה יום לפני שחרורו.. רק אז גילה שאנחנו בחיים. איך הוא הצליח להחזיק מעמד? בזכות האהבה. גילינו שעשינו הרבה דברים כל אחד בעולמו בדיוק כמו שהשני ביקש וייחל בצד שלו", אמרה אשתו של החטוף.
דקל חן סיפרה שלמרות שכלפי חוץ תפקדה, שמרה על העסק ובעיקר שמרה על הבנות, חודשים ארוכים הרגישה שהיא עדיין סגורה בממד בניר עוז, מחכה ששגיא יבוא להוציא אותה משם . "אתמול כשראיתי את שגיא הרגשתי סוף סוף שאני יכולה לצאת מהממד ולהתחיל להשתקם. יחד כמשפחה שלמה, שלוש בנות, אמא ואבא".
אתמול אחרי שנה וארבע חודשים, שגיא פגש את בנותיו לראשונה. ברגעים האלה כשגלי ובר רצות אל אבא ושחר רואה לראשונה את אביה שלא מתוך תמונה, לצד השמחה הגדולה וההתרגשות ששגיא בבית, דקל חן ביקשה לזכור את כל אותם הילדים שעדיין מחכים לאבות שלהם שישובו הביתה, ילדים קטנים שהופרדו מאבא שלהם ובכל יום מתעוררים ושואלים מתי אבא חוזר?
אנחנו חייבים לעשות הכל כדי שהשאלה הזאת לא תישאל יותר ואבא שלהם יהיה בבית.
"יש לי כאב ענק על כל מה שאיבדנו, על כל החברים שלנו שאינם, על כל כך הרבה אנשים טובים במדינה שנרצחו באותה שבת על כל אותם החיילים שנפלו בקרבות -בזכותכם אנחנו כאן היום. ברגעי השמחה האישיים שלנו, אני רוצה לחזק את המשפחות לשלוח כוחות לפצועים".
ובסיום דבריה הודתה דקל חן לעם ישראל ולכוחות הביטחון.
