המנהל האזרחי הודיע היום (חמישי) כי הוא החל בשבוע שעבר בהקפאת 80 אלף היתרי כניסה לפועלים פלסטינים, זאת בתגובה לחשיפת "כאן חדשות" שהמנהל האזרחי, שאחראי על אישור והכנסת פועלים פלסטינים, ממשיך לנפק היתרי כניסה לעשרות אלפי פלסטינים, וכך למעשה ממשיך את ההתנהלות של טרום ה-7 באוקטובר – ללא שינוי.
כזכור, עד ל-7 באוקטובר שררה תפיסה לרוחב המערכות הביטחוניות והמדיניות, לפיה הפלסטינים ככלל, לרבות ארגוני טרור מייצגים כמו החמאס והג'יהאד האיסלמי, מעדיפים רווחה כלכלית על פני תקיפה של מדינת ישראל. קונספציה זאת התנפצה במתקפת הטרור הרצחנית שגובתה על ידי מידע מודיעני יקר ערך ומיפוי יסודי של הקיבוצים והמושבים בדרום, שנאסף על ידי הפועלים הפלסטינים שהורשו להיכנס מידי יום. ואכן, מעבר לסיוע בתכנון הטבח, רבים מהפועלים השתתפו בעצמם בביצוע מעשי הזוועה.
ההיתרים שימשו אלפי פועלים להסתננות בלתי חוקית לשטח ישראל, זאת על ידי שימוש בהיתר הכניסה ללא קבלת היתר מעבר כדי להתקבל לעבודות ברחבי המדינה והסתתרות בשטח ישראל. המצב יצר כאוס בקרב מעסיקים, וגם אצל רשויות האכיפה, וסייע לכניסת אלפי שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) ברחבי המדינה.
עוד באותו הנושא
מעבר לסיכון הביטחוני, מצב זה גורם לקבלנים ומנהלי עבודה שאינם מסכימים להעלים עין ממצבם הבלתי חוקי של הפועלים, ומתעקשים שלא להעסיק אותם, לסבול ממחסור בידיים עובדות.
לאחר הפרסום בכאן חדשות הודיעה סא"ל מורן חדד מהמנהל האזרחי כי כבר החלו במנהל את הליך הקפאת ההיתרים בשבוע שעבר. סא"ל חדד אמרה בכינס של וועדת החוץ והביטחון בהנהלת ח"כ צבי סוכות וציינה כי ההקפאה תסייע לאכיפת מצב השב"חים.
בתוך כך, תא"ל הישאם איברהים, האחראי על המנהל האזרחי, החליט לבחון את הקפאת החידוש האוטומטי להיתרי העבודה לפלסטינים ביהודה ושומרון כפי שהיו זכאים להם לפני המלחמה, עד לקבלת החלטה רשמית מטעם הדרג המדיני על הגבלת התנועה מחוץ לערים ולכפרים הפלסטינים ביהודה ושומרון.
מתחילת המלחמה נוצר מחסור של 100,000 פועלים בענפי התעשייה, ומשום כך התחילו שרי הממשלה לחפש פתרונות יצירתיים לבעיה כבר בתחילת המלחמה. בחודש נובמבר הודיע שר הכלכלה ניר ברקת בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים, כי בכוונתו לקדם הכנסת 170 אלף עובדים, בכדי לשחרר את ישראל מהתלות בעובדים הפלסטינים. "מה שהיה – הוא לא מה שיהיה. לא נהיה יותר תלויים בעובדים פלסטינאים. אי אפשר לסמוך עליהם ואנחנו משלמים בגללם מחירים כבדים, לא רק ביטחוניים אלא כלכליים ואסטרטגיים", אמר והוסיף: "צריך לשנות את המאזן. הפלסטינאים לימדו אותנו לקח כבד לא רק בטבח, אלא גם בצורך לפתח עצמאות מהתלות בהם. אסור להיות תלויים בהם, וגם כשיבקשו, אסור יהיה להאמין להם".
בחודש אפריל אישרה הממשלה הצעת החלטה מתוקנת שגיבש משרד ראש הממשלה, שמטרתה להגדיל את מספר העובדים הזרים בישראל בעוד 290 אלף איש, כך שמספרם יעמוד על 330 אלף עובדים. מתוך מחשבה על ההשפעה על אוכלוסית המדינה, החליטה הממשלה להצמיד הממשלה את כמות העובדים לגודל האוכלוסייה, כך שעד ל-3.3% מהאוכלוסייה בישראל יהוו עובדים זרים.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסר עם אישור הצעת ההחלטה כי "העברנו החלטת ממשלה שתגדיל באופן משמעותי את מכסת העובדים הזרים, תוך קיצוץ דרמטי בבירוקרטיה של הבאת עובדים. זאת החלטה מאוד חשובה לעסקים, לכלכלה שלנו וגם לביטחון שלנו. אני מבקש להודות לשר העבודה, לשר הפנים, לשר האוצר, לשר החוץ, לשר הכלכלה, לשר המשפטים ולמשרד המשפטים גם כן, וכמובן, למנהל משרדי, שעמלו הרבה זמן על ההחלטה החשובה הזאת".
שר העבודה, יואב בן צור, הוסיף: "מדובר בתיקון היסטורי, שיזרים עובדים נוספים למשק באופן מהיר. במקביל, משרד העבודה יעדכן את זכויות העובדים, כך שנוכל להניע את גלגלי המשק באופן בטוח ושוויוני. בחודשים האחרונים המשאבים שלנו מופנים לניטור הצרכים ולמתן מענים למעסיקים בכל ענפי המשק. זהו צעד חשוב בכיוון הנכון, אני מודה לראש הממשלה ולשרים, אני סמוך ובטוח כי בשילוב כוחות נצליח במלאכה, נשמור על תעסוקה מלאה ונגדיל את הפריון במשק".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, מסר: "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לא מעט ענפים חיוניים במשק חוו פגיעה בכל הקשור למחסור בעובדים, שהובילה, בין היתר, להתייקרות בעלויות כוח האדם. המתווה הנוכחי ממשיך ביתר שאת את חיזוק ענפי המשק השונים בזמן מלחמה, באמצעות חבילה שלמה וכוללת של הפחתת אסדרה ובירוקרטיה, הגדלת מספר העובדים הזרים, הקצאת תקנים לפיקוח והורדת עלויות לקבלנים ויוקר המחייה".
יש לציין שבהתאחדות קבלני השיפוצים, שסובלים גם הם ממחסור חמור בידיים עובדות ואף הזהירו בשבועות האחרונים שקבלני שיפוצים רבים יאלצו להעסיק פועלים פלסטינים ללא היתר, בירכו על ההחלטה להקים ועדת מנכ"לים ומסרו כי "לוועדה אכן תהיה האפשרות לעקוף את הבירוקרטיה הקיימת כיום", אולם הדגישו כי "אנו ממתינים פחות לוועדות ויותר למעשים אופרטיביים ולעזרה למען הצלה מיידית של ענף השיפוצים".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו: "זהו צעד חשוב בכיוון הנכון, אך ההצלחה תיבחן במבחן התוצאה. אחד החסמים המרכזיים להבאת העובדים שאינו מקבל מענה הוא הבירוקרטיה הכבדה, המעכבת כבר חודשים הגעת עובדים שההתאחדות בחנה ואישרה בחו"ל והזמן הארוך לאישור הוויזות שלהם. חייבים לפעול לצמצם אותו. בנוסף, יש חשיבות אדירה לאישור תאגידי כוח אדם זר חדשים, ולתת להם אפשרות בפועל להביא עובדים. אנו מקווים מאוד שהפעם יבוא שינוי אמיתי, מכיוון שענף הבנייה והתשתית מצוי במצב קשה המשפיע לרעה באופן דרמטי על חברות הבנייה ורבע מיליון העובדים הישראלים שלהן, על רוכשי דירות והציבור כולו שממתין לתשתיות ומבני ציבור ועל הכלכלה בישראל שסובלת כבר עתה מקיטון בהכנסות המדינה וגידול בגירעון".
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר: "מברכים על שינוי הגישה ומצפים לראות יישום מהיר בשטח על מנת להחזיר את המשק לצמיחה".
[…] כזכור, לאחר טבח ה-7 באוקטובר נמנעה כניסתם של פועלים פלסטינים לשטחי הארץ באופן גורף, ובהמשך הוגבלה כניסתם משמעותית מטעמי זהירות. כתוצאה מכך, נוצר מחסור של 100,000 פועלים בענפי התעשייה. […]
[…] כזכור, לאחר טבח ה-7 באוקטובר נמנעה כניסתם של פועלים פלסטינים לשטחי הארץ באופן גורף, ובהמשך הוגבלה כניסתם משמעותית מטעמי זהירות. כתוצאה מכך, נוצר מחסור של 100,000 פועלים בענפי התעשייה. […]
[…] כזכור, לאחר טבח ה-7 באוקטובר נמנעה כניסתם של פועלים פלסטינים לשטחי הארץ באופן גורף, ובהמשך הוגבלה כניסתם משמעותית מטעמי זהירות. כתוצאה מכך, נוצר מחסור של 100,000 פועלים בענפי התעשייה. […]
[…] כזכור, לאחר טבח ה-7 באוקטובר נמנעה כניסתם של פועלים פלסטינים לשטחי הארץ באופן גורף, ובהמשך הוגבלה כניסתם משמעותית מטעמי זהירות. כתוצאה מכך, נוצר מחסור של 100,000 פועלים בענפי התעשייה. […]
[…] ישראל והן יזמים פרטיים נוקטים בפעולות בניסיון להביא ידיים עובדות נוספות לענף הבנייה, ממגוון מדינות באפריקה […]