מאז תחילת 2025 חיזבאללה נמצא בירידה חדה בזירה הפוליטית של לבנון. לאחר שספג תבוסות רצופות מידי ישראל והכיר בכישלונותיו הצבאיים, הארגון מתמודד עם שורת כישלונות גם בזירה הפוליטית והפנים לבנונית.
חיזבאללה נאלץ לאחרונה להסכים להיות מיוצג על ידי תנועת אמל השיעית – בת בריתו – במשא ומתן ליישום החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701. החלטה זו מחייבת את נסיגת חיזבאללה מדרום לבנון והעברת נשקו לידי המדינה.
לצד זה, מועמד שנתמך על ידי ארה"ב, גנרל ג'וזף עאון, נבחר לנשיאות לאחר שמועמדו של חיזבאללה, סולימאן פרנג'יה, פרש מהמרוץ. כמו כן, השופט נואף סלאם מונה לראש ממשלה והחליף את בעל בריתו של חיזבאללה, נאג'יב מיקאתי.
יתרה מכך, סלאם הצליח להקים ממשלה בת 24 שרים – ללא השתתפות פעילה של אף נציג חיזבאללה, לראשונה מאז 2008. בכך חוסלה האחיזה של חיזבאללה במערכת הפוליטית הלבנונית, שנמשכה כמעט שני עשורים.
חיזבאללה חלש וללא כוח
ואם זה לא מספיק, מצבו של חיזבאללה הידרדר עוד יותר בעקבות נפילת משטרו של בשאר אסד בסוריה והחלפתו בממשלה סונית אנטי-איראנית ואנטי-חיזבאללה. חיזבאללה הבין את חומרת האובדן, שכן הקשר הפיזי עם איראן דרך עיראק נותק, מה ששיבש את מסלול האספקה החיוני להצטיידותו הצבאית. מעבר לכך, המשטר הסורי החדש הפסיק לשמש כבסיס קדמי עבור איראן, ומנע מעבר של שיירות נשק מסוריה ללבנון דרך מעברים לא חוקיים.
במישור הכלכלי, הבנק של הארגון, אל-קרד אל-חסן, הותקף על ידי ישראל, מה שהוביל למחסור חמור במזומנים ולהשעיית פעילותו. נתיב הכספים היחיד שנותר – נמל התעופה הבינלאומי של ביירות – נחסם גם הוא כאשר נאסרה כניסת טיסות "מהאן אייר" האיראניות, שנחשדו בהובלת כספים עבור הארגון.
בצר להם, ניסו בארגון לרכז מאמץ בזירה הפנימית בלבנון, שם יזם מחאות "ספונטניות" שיצאו מהדאחיה (הפרבר השיעי של ביירות), התפשטו לשכונות נוצריות וסוניות בבירה וגרמו לכאוס ולבהלה בקרב התושבים. חיזבאללה הכחיש כי הוא עומד מאחורי ההפגנות הללו וטען כי הן נבעו מיוזמות של מנהיגים מקומיים. הפגנות נוספות התקיימו על רקע סגירת המרחב האוויר של בלנון, לדרישת ישראל, בפני מטוסים איראנים. הפגנות אלה של תומכי חיזבאללה פוזרו על ידי צבא לבנון.
"עימות מחודש לא רק יחליש את הארגון ברמה הצבאית אלא גם ימשיך לדרדרו מבחינה פוליטית"
כתוצאה מחולשת חיזבאללה לבנון ניצבת בפני רגע קריטי. המונח "מלחמת אזרחים" – שהיה עד כה טאבו – עולה שוב לשיח הציבורי, כרמז לאפשרות של עימות שעלול לשתק את המערכת הפוליטית של לבנון. תרחיש כזה יכול לשמש את חיזבאללה כאמצעי להשבת כוחו הפוליטי, שהתערער משמעותית מאז עימותיו עם ישראל.
אם ישראל תישאר בחמש עמדותיה בשטח לבנון, חיזבאללה עשוי ליזום עימות חדש עימה במידה ויגיע למסקנה שהצבא הלבנוני אינו מסוגל להתמודד עם עוצמתה הצבאית של ישראל. יש הסבורים כי עימות כזה עלול לחזק את מעמדו של חיזבאללה בזירה הפנימית בלבנון ולהשיבו למעמד של כוח פוליטי מרכזי. אולם ישנה גם סברה כי כפי שקרה במהלך המלחמה, עימות מחודש לא רק יחליש את הארגון ברמה הצבאית אלא גם ימשיך לדרדרו מבחינה פוליטית.
הכותב הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, אל"מ (במיל') השירת בתפקיד בכיר באגף המודיעין במטכ"ל, כיהן כנספח צה"ל בצרפת, בלגיה ולוקסמבורג, ושימש כיועצו המדיני של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל
