מאז פרוץ המלחמה, מדינת ישראל מתמודדת עם איומים אוויריים מרובים ומורכבים. כדי להגן על שמי המדינה ולהבטיח את ביטחון אזרחיה, פועלים מערך ההגנה האווירית ופיקוד העורף בשיתוף פעולה הדוק ויעיל. תהליך זה, המתחיל בזיהוי האיום ומסתיים ביירוט מוצלח, מתרחש במהירות מסחררת ודורש תיאום מדויק בין כל הגורמים המעורבים.
רס"ן נ', מפקד סוללת מנת"ב (מרכז ניהול תמונה בליסטית) 66, מסביר את תחילת התהליך: "זה מתחיל בקליטת שיגור עוין במערכות חיל האוויר. מרגע הזיהוי, זה עניין של שניות. אנחנו יושבים יחד עם צוותי פיקוד העורף, כשמולנו ניצבת מטרה עליונה – לעשות זאת במהירות שיא".
תפקידו של רס"ן נ' וצוותו הוא קריטי בשרשרת ההגנה. הוא מתאר את תהליך קבלת ההחלטות: "אני רואה אצלנו במערכות את פרטי השיגור ומבין אם נשקפת סכנה או לא. כשעלולה להיות פגיעה בחיי אדם, ישר מוציאים התרעה". החלטה זו מתקבלת בתוך 3-5 שניות בממוצע, ומיד לאחר מכן מופעלות אזעקות באזורים הרלוונטיים ברחבי הארץ.
לאחר שליחת ההתרעה, העבודה ממשיכה. צוות הסוללה וחמ"ל פיקוד העורף עוקבים אחר מיקומי הנפילות הפוטנציאליים של שברי היירוט ומתריעים גם מפניהם, כדי להבטיח את בטיחות האזרחים בכל שלב.
במקביל לתהליך ההתרעה, מתבצע תהליך היירוט עצמו. סגן י', מפל"גית הגנ"א בצפון, מדגישה את החשיבות של הגורם האנושי בתהליך: "כיפת ברזל היא לא מערכת אוטומטית. מפקדי ומפקדות הכוחות מפעילים את המשגר, בזמן שהלוחמים והלוחמות בשטח, מוודאים שיכולות ההגנה לא ייפגעו".
למרות העומס והלחץ הכבדים, הצוותים פועלים ברציפות ובמסירות. רס"ן נ' מסכם את תחושת השליחות שמניעה אותם: "כשמתמודדים עם כמה זירות במקביל צריך להיות הכי ממוקדים. ולא משנה כמה שעות, ימים וחודשים אנחנו כאן, כשאני שומע על משפחה שנכנסה למרחב המוגן בעקבות ההתרעה וניצלה – זה שווה הכול".
מאחורי כל התרעה שמגיעה למכשירים הניידים של אזרחי ישראל עומדת מערכת מורכבת ומתוחכמת, המופעלת על ידי צוותים מיומנים ומסורים. עבודתם המשותפת של מערך ההגנה האווירית ופיקוד העורף מאפשרת לישראל להתמודד בהצלחה עם האיומים האוויריים המרובים ולשמור על ביטחון אזרחיה, תוך שמירה על שגרת החיים ככל האפשר.
