סגן מפקד פיקוד המרכז בצבא ארצות הברית (סנטקום), אדמירל בראד קופר, הגיע בשבוע שעבר (ה') לביקור רשמי בישראל ונפגש עם סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם. הביקור שמגיע בתזמון משמעותי, לקראת חילופי הממשל בבית הלבן, עסק בין השאר גם בדיונים על היערכות צבאית משותפת לקראת שיתוף פעולה בין הצבאות.
"שיח משותף אודות הפעילות למול האיומים מתימן"
במהלך השבוע ביקרו ברעם וקופר במספר בסיסים של חיל האוויר, בהם בסיס "נבטים" שבו קיבלו סקירה מעמיקה על היכולות הצבאיות ושיתופי הפעולה של צבא ארצות הברית עם צבא ההגנה לישראל. בצה"ל אמרו כי "נערך שיח משותף אודות הפעילות למול האיומים מתימן ושיתוף הפעולה עם צבא ארצות הברית במעטפת ההגנה הכוללת על מדינת ישראל והמזרח התיכון". בהמשך, שמעו סקירה אסטרטגית בראשות ראש מטה חיל האוויר, תא"ל עומר טישלר, מפקד בסיס נבטים ומפקדים נוספים.
בנוסף, סגן הרמטכ"ל וסגן מפקד סנטקום ביקרו באוגדה 80, שם הוצגו עיקרי העשייה המבצעית, השתנות האויב בגבולות וגורמי הכוח המשפיעים בגזרה. המפקדים ביקרו גם בפיקוד הצפון, קיימו סקירת מצב משותפת ונפגשו עם גורמים ממנגנון האכיפה המשותף. "צה"ל ימשיך להעמיק את הקשר עם צבא ארצות הברית מתוך מחויבות לחיזוק היציבות האזורית והתיאום בין הצבאות", נמסר מדובר צה"ל.
המשלוח: דחפורים ופצצות כבדות
בפגישות בין האדמירל קופר והאלוף ברעם, כך על פי דיווח ב-'ynet', עלה גם נושא משלוחי הנשק שעדיין לא הגיעו לישראל מארצות הברית. כזכור, ארצות הברית עדיין מעכבת משלוח של כ-1,300 פצצות כבדות, שנרכשו על ידי מערכת הביטחון מחברת "בואינג" בשקלים ולא בדולרים המוקצים לישראל כסיוע אמריקאי. מדובר בפצצות במשקל של קרוב לטון כל אחת, והקפאתן נומקה בחשש שהשימוש בהן עלול לסכן אוכלוסייה אזרחית. בנוסף, מערכת הביטחון מתמודדת עם מחסור בכלים הנדסיים בכך שהיא שוכרת אותם מקבלנים פרטיים לצורך פעילות של הכוחות בשטח.
במערכת הביטחון ציינו כי הקפאת המשלוחים פגעה בפעילות המבצעית, במיוחד במבצעי הקרקע בעזה ובדרום לבנון. לדברי מפקדים בצה"ל: "בשיא הלחימה בעזה, לפני כשנה, מג"דים 'רבו' על דחפורי D9, כעת נדרש לעשות להם פעילות תחזוק". אמנם בקרוב צפוי להיות המשלוח בדרכו לישראל, כאשר במסגרתו צפויים להיות כלולים 1,700 פצצות כבדות, 134 דחפורי D9 משוריינים, המשמשים לנטרול איומים בשטח בנוי כמו מטענים ומנהרות ואמצעי לחימה נוספים.
העתיד המדיני והביטחוני
הנשיא הנבחר טראמפ, שצפוי לשוב לבית הלבן בעוד כשבועיים, משאיר את עמדותיו ביחס לנעשה במזרח התיכון לוטות בערפל, בעיקר בכל הנוגע לאירן. במסיבת עיתונאים שנערכה לאחרונה, נשאל האם יתמוך בתקיפה ישראלית באירן או יוביל מתקפה אמריקאית נגד מתקני הגרעין, והשיב: "אני לא חושב שזה משהו שאני אשיב עליו אי פעם".
שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית מדגיש את החשיבות שמייחסות המדינות לשמירה על שיתוף פעולה צבאי ואסטרטגי נרחב. הדיונים על הפשרת הנשק והכנות לתקיפה אפשרית ממחישים את הרצינות שבה מתייחסים הצדדים לאיומים האזוריים. השאלה שנותרת פתוחה היא האם תגבור השותפות יוביל למהלכים צבאיים בפועל או שצעדים אלו נועדו לספק הרתעה.
