במצרים מרבים לדבר על אחריות אזורית ורצון לייצב את עזה, אבל הערב (ב') נחשף בחדשות כאן 11 המניע האמיתי של קהיר לקידום הפסקת האש מול חמאס: כסף, והרבה ממנו.
מאז פרוץ המלחמה, תקיפות החות'ים בים האדום גורמות למצרים נזק כלכלי כבד – וא-סיסי מנסה לעצור את זה, גם במחיר לחצים על ישראל.
כמעט מיליארד דולר בחודש – נעלמו
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, חשף בימים האחרונים כי מדינתו מפסידה בין 800 ל־900 מיליון דולר בחודש מהכנסות תעלת סואץ – תוצאה ישירה מהתקפות החות'ים על הספנות הבינלאומית.
החות'ים, בתמיכת איראן, ממשיכים לפגוע בנתיבי השיט כחלק מהזדהותם עם חמאס ועם הלחימה בעזה. עבור כלכלת מצרים, שנמצאת ממילא במשבר חריף – מדובר במכה קשה. אך במקום להתמודד עם האיום ישירות, במצרים בוחרים מסלול עוקף.
עוד באותו הנושא
לא מתעמתים עם החות'ים – מפעילים לחץ על ישראל
גורמים מצריים אמרו כי למרות הנזק, קהיר לא מתכוונת לפתוח חזית מול החות'ים. תחת זאת, היא מנסה "להרגיע" את המורדים דרך מדינות מתווכות כמו איראן – ומתעקשת שבסופו של דבר, הפסקת הלחימה בעזה היא הדרך היחידה לשכך את המתקפות.
הפרשנות ברורה: מצרים דוחפת להסדרה בעזה לא מתוך דאגה לתושבים הפלסטינים – אלא כי הכלכלה שלה מדממת. הפסקת אש תשחרר את הלחץ מהחות'ים, תייצב את הסחר דרך סואץ, ותחזיר את ההכנסות החיוניות – גם אם זה אומר להשאיר את חמאס בשליטה.
לקחי ה-7 באוקטובר: אסור לשקוע בקונספציה
נזכיר, כי בשבוע שעבר נערך כנס בכנסת שעסק במתיחות הגוברת בין מצרים לישראל: התחמשות מצרים, הצטברות כוחות בסיני ושחיקת הסכם השלום – אלו היו הנושאים המרכזיים שעלו.
הכנס התקיים ביוזמת חברי הכנסת לימור סון הר-מלך ועידן רול. משתתפי הכנס, בהם חוקרים ומומחי ביטחון, הדגישו כי ישראל חייבת לבחון מחדש את הנחות היסוד שלה כלפי הגבול הדרומי ולהיערך לכל תרחיש.
בעיה שלהם שיתמודדו עם זה