התפתחויות דרמטיות במצרים עשויות להשפיע על המשא ומתן לשחרור החטופים. הנשיא המצרי, עבד אל-פתאח א-סיסי, ביצע טיהור נרחב בצמרת השלטון, מפטר את חברי הקבינט, הרמטכ"ל ובכירים נוספים. היחיד שנותר בתפקידו הוא ראש המודיעין המצרי, עבאס כמאל. המהלך נובע ממתחים פנימיים בנושאים כלכליים, צבאיים ומדיניים, ובעיקר מאי-שביעות רצונו של א-סיסי מכישלון אנשיו להוביל להכרעה במשא ומתן בין ישראל לחמאס.
במקביל, מתפתח מאבק אזורי על ההשפעה בתהליך. ראש ממשלת קטאר מקדם ציר משותף עם ארצות הברית, מהלך שדוחק את רגליה של מצרים מתהליך קבלת ההחלטות. ויכוח פומבי התפתח סביב סוגיית מימון חמאס, כאשר קטאר וישראל מחליפות האשמות לגבי העברת כספים ופיקוח על השימוש בהם.
הקטארים טוענים כי העבירו כסף "תחת מנגנון ישראלי-אמריקני-קטארי, במטרה למנוע אסון הומניטארי ברצועת עזה עבור משפחות נזקקות". הם מאשימים את ישראל בפיקוח לקוי ואת מצרים בסיוע לחמאס, ארגון המקושר לאיראן, בניגוד לאינטרסים האזוריים.
גורמים בישראל מעריכים כי המציאות הביטחונית והמדינית הפכה את א-סיסי ל"מאוד חשדן כלפי תהליך המו"מ", מה שמוביל אותו להגביר את הלחץ על אנשיו להשפיע על חמאס. המצרים סובלים מאובדן הכנסות משמעותי בשל סגירת מעבר רפיח והפסקת ההברחות בסיני.
בתגובה, א-סיסי מנסה להגביר את מעורבותו במשא ומתן, מציע שליטה מצרית בציר פילדלפי ומתחייב למנוע הברחות נשק. זהו רעיון ש"מחזיר את ישראל בדיוק 20 שנה אחורה", כאשר המצרים התחייבו בעבר לפקח על הנכנסים והיוצאים מרצועת עזה.
ראש השב"כ, רונן בר, נפגש עם בכירים מצרים לקידום הנושא. אחד הרעיונות שהועלו הוא ש"ישראל תציב מערכות טכנולוגיות לאיתור מנהרות לאורך כל ציר פילדלפי (14 ק"מ) ותצא מהמרחב ותעביר אותו לשליטה מצרית תחת ערבויות וביקורת אמריקאית".
עם זאת, חלק מגורמי הביטחון וחברי הקבינט מתנגדים למהלך זה, מחשש ש"דקה אחרי יחזור חמאס להתעצם ויתכונן למלחמה הבאה בניגוד גמור למטרות המלחמה". ראש הממשלה בנימין נתניהו "מתנגד נחרצות למהלך שמוציא מידי צה"ל את האחריות והיכולת לסכל הברחות בעתיד ומעביר אותה לשיטה מסוכנת לביטחון ישראל".
