רגשות מעורבים אופפים את מדינת ישראל. היום (א') יוצא לדרך השלב הראשון בעסקת החטופים, אחרי חודשים ארוכים של המתנה מורטת עצבים. במהלך הזמן, איבדנו חיילים ואזרחים, היינו עדים למבצעי חילוץ הירואיים כמו של אורי מגידיש ונעה ארגמני, לצד חילוץ גופות שהובאו לקבורה מכובדת בארץ. ישראלים יצאו שבוע אחר שבוע להפגנות סוערות בעד ונגד עסקה. זאת היתה ועודנה תקופה מורכבת שקשה לסכם במילים, ורק מי שחי בתקופת מלחמת חרבות הברזל יבין.
עבור כלי התקשורת מדובר בהזדמנות לסיקור "ריאליטי החטופים", אך התנהגות כזאת תשחק הישר לידי החמאס, ותהפוך את הניצחון הקטן של ארגון הטרור לניצחון תודעתי גדול.
ברקע חילוקי הדעות: חמאס מפעיל טרור פסיכולוגי
העסקה, כמו היבטים רבים אחרים במלחמה, היא מורכבת וקשה לעיכול. לצד רצונם העמוק של כל אזרחי המדינה לראות את החטופים בחזרה בבית, מתגלעים חילוקי דעות סביב שחרור מחבלים עם דם על הידיים, שצפויים לחזור לפעילות טרור. במקביל, רבים חוששים מויתור על השגים צבאיים משמעותיים כמו השליטה בציר נצרים, שעלה במחיר חייהם של חיילי צה"ל, ועלול לסכן את ביטחון המדינה.
מעבר לויכוחים הרציונליים, חששות סביב זהות החטופים והחטופות, מצבם הבריאותי והנפשי, וחוסר בהירות לגבי מי מהם נמצא בחיים, הוטמעו באכזריות על ידי ארגון הטרור, שהתעקש על מתווה עסקה מדורג ומותח, על מנת לגרום לסבל מקסימלי לאוכלוסית מדינת ישראל. החמאס מודע היטב לרגישות, האמפתיה והערבות ההדדית של החברה הישראלית, אשר מקדשת את החיים ורואה בהם ערך עליון, והוא מנצל כל הזדמנות כדי לנסות ולהכאיב לישראליים כמה שיותר.
צו השעה: רגישות ואיפוק
בתקופה זאת, אחריות כבירה מונחת על כתפי כלי התקשורת. בימים הקרובים, אזרחי ישראל צפויים להישען על ערוצי החדשות כדי לקבל כל פריט מידע שיספק בהירות כלשהי, ויחזק את תחושת השליטה במצב. בזמנים אלו, כלי התקשורת עשויים ליפול למלכודת הרייטינג. הם עלולים להתפתות להדהד שמועות, להעביר הודעות יח"צ של החמאס ובני בריתו, לפרסם ניתוחי מצב של "בכירים לשעבר" שמנבאים שחורות, ובהעדר שליטה עצמית בסיסית – לעוט על קרובי החטופים ואף על החטופים עצמם שעברו בשנה ושלושה חודשים האחרונים גיהינום עלי אדמות, כדי להשיג ראיונות בלעדיים.
בזמנים אלו, על התקשורת להיאזר ברגישות ובאיפוק. התנהגות מציצנית ומשולחת רסן, תשחק הישר לידי החמאס. ארגון הטרור, שכבר נמצא בפרפורי גסיסה, מבקש לזכות בניצחון קטן אחרון, ולצפות בפאניקה ישראלית, בחרדה ודאגה. מחבלי החמאס הנותרים יקראו בשקיקה את העדויות הקשות, את תיאור המריבות בתוכנו וההאשמות ההדדיות, ויקבלו מהם כוח.
החמאס הוא ארגון מוכה, שאיבד את מרבית כוחו, נשקו ומנהיגיו. פתיחת המלחמה ב-7 באוקטובר היתה ההתאבדות של ארגון הטרור, שהובילה להחלשת הציר האיראני כולו. כיום, מישות סמי-מדינית ששלטה בשטח רצועת עזה, הפך החמאס לקומץ של מחבלים שמסתתרים במחילות מתחת לפני הקרקע ומתנהלים באמצעים תקשורת פרימיטיביים. קלף המיקוח היחיד שיש לארגון על מדינת ישראל, הוא המצב הנפשי של אזרחיה.
זאת קריאה לכלי התקשורת: אל תשחקו לתוך ידיהם של החמאס. איפוק ורגישות הן המילים המנחות בתקופה זאת, ולא באזז ורייטינג. גם כאשר מתעוררת הזדמנות לדלות מידע נוסף, אל תתנו לה להנחות אותכם. תנו לעם ישראל, לחטופים ולמשפחותיהם את השקט שהוא כל כך צריך בתקופה רגישה זאת. כך נוכל לחזק את החוסן הלאומי שלנו בתקופה זאת, לגלות מחדש את האחדות הגדולה שיש בנו, לנצח את החמאס, ולהשיב את יתר חטופינו.
בזמנים רגישים אלו חשוב לזכור: הניצחון הקטן של החמאס הוא השגת העסקה. הניצחון הגדול שלהם יכול להיות אם נאבד את התקווה.
נכון מאוד! חזק וברוך!
תודה רבה, יחזקאל.