בישראל נושאים עיניים בקוצר רוח ליום שני ה-20 בינואר, יום חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. איך בדיוק יראה אותו יום? ומה תהיה ההשפעה שלו על מדינת ישראל בכלל ועל חזרתם של החטופים בפרט, כפי שהבטיח טראמפ בעצמו? שוחחנו על כך עם ד"ר קובי ברדה, היסטוריון לפוליטיקה אמריקאית בבית הספר הבין תחומי שבמכון הטכנולוגי חולון והוא פרס עבורנו תמונת מצב מפתיעה במיוחד.
רייגן מומנט
"כבר בשעות הראשון יהיו שני דברים שרלוונטיים מאוד לישראל", פותח ד"ר ברדה. "הראשון זה הנושא של החטופים. אני דיברתי על זה מהיום הראשון של הבחירה שלו, שלהערכתי, החטופים, לפחות בחלקם יחזרו עד הכניסה שלו לבית הלבן, ולמעשה, אני מעריך שזה יהיה בדיוק ביום חזרה שלו לבית הלבן", קובע ברדה.
להטלת הפצצה הזו יש הסבר: "טראמפ מכוון לעשות את מה שאני קורא לו 'הרייגן מומנט', דקת הרייגן. האיש אותו טראמפ הכי מעריץ בעולם. כשרונלד רייגן נכנס ב-20 לינואר 1981 לבית הלבן, אחרי כמעט 450 יום, 52 חטופים אמריקאים, שהנשיא קארטר לא הצליח לשחרר, שוחררו כמחווה, כי האיראנים חששו ממה שיעשה להם רייגן", הוא מסביר. "ולכן, ההערכה שלי הייתה, שמהלך דומה יעשה טראמפ, ואכן ראינו את הציוץ שלו, לגבי מה המשמעות אם לא יחזרו החטופים".
מה יעשה טראמפ אם החטופים לא יוחזרו? הרי הוא הבטיח 'שיפתחו שערי הגהינום'
"כאשר הוא אומר שיהיה גיהינום למי שלא מחזיר את החטופים, זה לא אומר בהכרח, או למעשה כמעט בוודאות, זה לא אומר שהוא יפעיל כוח צבאי", מבאר ברדה. "כלל, טראמפ משתדל להשתמש כמה שפחות בכוח צבאי, אבל יש לו דרכים אחרות מאוד משמעותיות שיכולות להשפיע מאוד על חמאס, שמתבטאות בעיקר בנושאים של דיפלומטיה".
"טראמפ מסוגל לאפשר לישראל לעשות ככל העולה על רוחה ברצועת עזה, תוך כדי תמיכה אמריקנית שתתבטא בהטלת וטו על כל הצעה שתעלה נגד ישראל באו"ם".
לטענתו, ההשלכות הללו ברורים גם לחמאס ולמדינות המתווכות בנושא החטופים: "אני חושב שבחמאס מבינים ובטח שהמדינות שמשמשות כמתווחות: קטר, מצרים וטורקיה, מבינות את זה ומסבירות למי שצריך להסביר מה תהיה המשמעות של מקרה בו לא יחזרו לפחות חלק מהחטופים".
מסך מפוצל
"לכן אני מעריך שכבר בימים הראשונים, במסגרת החלון שבין כניסתו לתפקיד לבין הזמן בו יגיע לבית הלבן ויתחיל לחתום על צווים, שזה משעה שתיים בצהריים, בוושינגטון, לבין השעה חמש, תהיה תפנית בנושא החטופים", טוען ברדה.
"אני לא יודע להגיד באיזה פורמט זה יהיה. האם זה אומר שהמטוס יטוס ישירות אליהם (אל החטופים), האם תהיה מסיבת עיתונאים עם חלק מהמשפחות, אני לא יודע. להערכתי יהיה סוג של מסך מפוצל בין הבית הלבן לבית זירת האירוע, ממש כפי שהיה באותו יום בו רייגן נכנס לתפקיד. אני מחזיק בעמדה הזו כבר לא מעט זמן והפצתי אותה כבר מיום ניצחונו של טראמפ בבחירות", הוא משתף.
הסוף לאנטישמיות?
"הנושא השני אליו טראמפ יתייחס כבר ביום הראשון הוא המאבק באנטישמיות", הוא מספר.
"אנחנו הולכים לראות מהלך מאוד משמעותי שהנשיא טראמפ הולך לטפל בו: א' באותם מתפרעים בקמפוסי האוניברסיטאות שנמצאים על ויזות ואינם אזרחי ארה"ב, הם יגורשו. בנוסף, אנחנו נראה איזשהו מהלך שיפגע בתקציבים פדרליים שהולכים לאוניברסיטאות שלא יודעות לטפל בנגע של האנטישמיות והאנטישראליות בקמפוסים", חושף ברדה.
אתה מאמין שאותן פעולות של טראמפ יצליחו להשפיע על האנטישמיות הגואה? ישראלים ויהודים יוכלו להסתובב בתחושת ביטחון?
"חד משמעית כן". קובע ברדה בביטחון, ומפרט: "ראינו כבר את חבילת החקיקה שמכין הקונגרס, יש שם סנקציות משתקות כנגד אוניברסיטאות, לדוגמה, אוניבסיטת קולומביה עלולה לאבד 350 מיליון דולר, הכסף שנותנת סוכנות NIH, שזו סוכנות שמממנת ניסויים רפואיים".
"יש פאניקה רבתי בקרב כל האוניברסיטאות שבשנה עברה חגגו אצלן באנטישמיות. בייל כבר מפעילים רחפנים כדי לאתר פעולות אנטישמיות בקמפוס, והרווארד הנשיא החדש של האוניברסיטה כינס את כל הסגל והזהיר אותם, שמה שהיה לא יוכל להיות עוד".
ברדה קובע כי העצומים יהיו חריפים עד כדי כך שהמציאות תשתנה בתכלית: "אנחנו מדברים על סל של כלי משחית כנגד אוניברסיטאות שלא יתאפסו על עצמן. מה שהיה, בשנים 2023-2024, לא יחזור בשנת 25".
חולם על פרס נובל
"בחודש הראשון לכהונה, אני מאמין שנראה פריצת דרך מאוד משמעותית בתחום של יחסי שלום עם סעודיה", מבשר ברדה ומוסיף לכך סיבה מרתקת במיוחד: "מה שמעניין את דונלד טראמפ זה פרס נובל, הוא נחוש לקבל אותו. זה יקרה באחד משני צירים: או הציר של ישראל-סעודיה, או הציר של אוקראינה-רוסיה. אני מאמין שהוא יהמר על המהלך הזה בצורה משמעותית".
בית הדין בהאג
בית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג יצר מצבים בעייתיים עבור ישראל השנה כשהוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט. ברדה טוען כי גם בגזרה הזו טראמפ יפעל משמעותית.
"אנחנו נראה מהלך של כתישה של כל מי ששיתף פעולה עם קרים חן, התובע מבית הדין הבין-לאומי בהאג. תהיה רדיפה אחרי השופטים, התובע, ואפילו מדינות שהסכימו לשתף פעולה עם בית הדין. לארה"ב לא חסרים כלים, כלכליים, דיפלומטיים ואחרים על מנת להשפיע על יחידים ומדינות".
סימני השאלה
"אני לא יודע לומר בוודאות מה יקרה מל איראן", מספר ברדה. "האם עד היום הראשון שלו בתפקיד תהיה התקפה מסונכרנת בינו לבין ביידן? יכול מאוד להיות שזה יקרה. כך גם ביידן, העוזב, וגם טראמפ, שלא יהיה עוד נשיא באותו זמן, אם וכאשר, יתחמקו מאחריות", מציע ברדה, אך טוען: "בכל אופן מדובר בנקודה מורכבת מאוד".
