החטופים שחוזרים מלמדים אותנו שיעור לחיים – שורדים באמונה

חטופים רבים ששוחררו משביים מרבים לדבר על הזהות היהודית אותה חיזקו במהלך ימי השבי הקשים. הרב משה שחור מסביר כי מדובר במגמה שהולכת ומתחזקת כבר שנים והגיבורים ששבו מרצועת עזה רק מביאים אותה לגבהים חדשים

חייל לצד חרדים מתפללים בכותל. צילום: חיים גולדברג / פלאש 90.

למעלה מ-500 ימים שאנו בתוך אטמוספירה של מכת אירועי שמחת תורה ומלחמת חרבות ברזל שבעקבותיו. מלחמה ומשבר מעצימים תהליכי עומק ומחזקים מגמות פנימיות שהיו לעיתים נסתרות. בניתוח פשוט של המדד הסוציו רוחני של החברה בישראל ובהתנתק מעדשות אולפני ערוצי התקשורת, ניכר לכל עין כי יש מגמה ברורה כבר למעלה מעשור של ביקוש גובר והולך לכל מה שמחזק ומעצים את הזהות היהודית.

דוגמא בולטת לכך אנו מקבלים ביתר שאת כשאנו נחשפים למוצא פיהם של השבויים והחטופים. לאחר שחיכינו בציפייה כל כך ממושכת, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית, לשובם לחיק משפחותיהם, הדברים שהם אומרים, כמו למשל, אגם ברגר קית' סגל ואחרים, הרימה את המגמה הזאת של ההתקרבות לזהות היהודית לגבהים חדשים שלא הכרנו. בזה אחר זה הם ביטאו את הצורך והנוכחות של ריבונו של עולם בחייהם בשבי, חשפו את מקור האמונה והתקווה במנהרות ובצרות והציפו בפשטות, את עוצמת הקשר למצוות לשבת לתפילה ולתפילין.

אגם בקבר יוסף | צילום: רועי חדי, מועצה אזורית שומרון

כארגון העוסק בזהות יהודית ביישובי עוטף ישראל בדרום, ערים ישובים וקיבוצים, אנו מוצאים עצמנו כבר שנים נותנים מענה גובר והולך ליחידים ומוסדות בתחומי שמחות יהודיות, שבתות, אירועים במעגל השנה היהודי כמו אפיית מצות, סליחות, תפילות יום כיפור ותכני לימוד מגוונים במוסדות חינוך.

ביקוש שיא בזהות יהודית

אך מאז פרוץ המלחמה אנו עדים לשיאי ביקוש שלא הורגלנו להם, לא רק בהיקף הפניות, אלא בעיקר בעוצמת הדרישה, בפניה הישירה אל הקדש ובהזדהות הנפשית עם הדברים. שום ערוץ תקשורת ושום ארגון לטשטוש הזהות היהודית לא יצליח לעצור את המגמה שהפכה לנהר שוטף.

סשה מניח תפילין לצד הרב לאזאר בבית החולים שיבא | צילום: ללא

בימים אלו אנו בעיצומו של מיזם כתיבת ספר תורה לזכר נופלי העיר שדרות. ייחודו של המיזם שהוא בא מקרב בני נוער תלמידי המקיף הכללי בשדרות, לא מוסד הנמנה על זרם החינוך הדתי, אך אנו מופתעים מעוצמת ההזדהות של בני הנוער עם היוזמה וההירתמות שלהם לגייס את כל מכריהם להצלחתו.

הפסוק בשיר השירים אומר: "עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו". פירוש "עת הזמיר" הוא דו משמעי. הזמיר משמיע שיר והשיר עצמו נקרא זמר. ובפסוק בישעיהו נאמר הביטוי: זמיר עריצים במובן של כריתה וזמירה. נראה כי יש קשר ישיר בין לוחמה אינטנסיבית המביאה להשמדת הרוע העולמי וזמירתו, לבין נביעתם של כוחות רוח ונפש מחודשים המביאים לזמר.

המעכב הגדול כעת הוא לא הקונים ההולכים ומתרבים אלא ההססנות של בעלי נכסי היהדות שלא נערכים לחלוקת נכסיהם כפי מדת הביקוש ועומקו. הדברים יתנו את אותתם בצורה מוגבלת באופן מידי, אך בטווח של השנים הקרובות ההערכה הריאלית היא שגל הדרישה ליהדות יגיע למחוזות בלתי צפויים. גם בין האנשים הפרטיים וגם בממסד הציבורי. הציבור המאמין יידרש להתנער מהססנות ופחדים דמיוניים ולמכור מרכולתו הרעיונית הכל כך יקרה, לכל דורש. ויש הרבה מאוד דורשים.

 

הכותב הוא ראש ארגון 'בעין יהודית' לחיזוק הזהות היהודית בדרום

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות
דילוג לתוכן